מאגר סיפורי מורשת

שמי ירדן האס, ואני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי שמואל אבידר.

סבי נולד בשנת 1952 בבית היולדות בכפר סבא. הוא גדל בשכונת עליה, בבית עם ארבע עשר אחים: שלושה אחים מהאבא ואישה אחרת, ואחד עשר מהאימא ואבא שלו. הוא הילד השלישי מבין אחד עשר אחיו, אבל השישי מבין כל ארבע עשר האחים בבית. היו ילדים מועדפים יותר ומועדפים פחות.

"גדלתי בשכונה שכולם כמו משפחה" ככה סבא מספר. כולם גדלו ביחד, שיחקו במשחקים עם ילדים מהשכונה, היו חיים טובים. כולם חיו בצניעה אבל עדיין נהנו מאוד וכולם היו ביחד.

לסבי הייתה חבורה של חמישה עשר אנשים. היו לו חברים טובים יותר וטובים פחות. הוא בקשר טוב עם חלק מהם עד היום. הם נהגו לשחק ברחוב. לסבי לא היה חשק ללמוד, והוא למד עד כיתה ח'. הוא אהב בעיקר את מקצועות המתמטיקה והתנ"ך. היה לו יותר קל במקצוע תנ"ך כי הוא ידע את החומר מהבית. המשמעת בבית הספר הייתה חזקה והיה צריך לכבד את המורים כי אם לא הם היו נענשים על ידי ההורים.

הם לא נהגו לחגוג יום הולדת, אבל הוא זוכר שהיה מקבל בגדים במתנה, אבל לא בגדים שהוא בחר.

זיכרון ילדות שסבא זוכר היה מים המלח, כמעט כל יום שבת בני המשפחה של סבתי נסעו לים המלח. פעם אחת סבי החליט להצטרף, ונסע איתם. כשהם הגיעו סבי נכנס למים לאחר שהיה מגולח. ברגע שהוא הכניס את הראש למים, פניו התחילו לשרוף – כל הפנים בגלל שהוא התגלח לפני כן. הוא זוכר את זה עד היום, כי כולם צחקו עליו בגלל זה.

סבי הכיר את סבתי במצעד של יום העצמאות בשנת 1973. חבר טוב של סבי היה עם סבתי בצבא והוא הכיר ביניהם.  סבי לא בדיוק הציע לסבתי נישואים. במהלך תקופת החברות שלהם, ידעו שהקשר ביניהם עמוק ויוביל לחתונה. סבי היה אז בצבא קבע, והם התחתנו באולם "בית החייל" שבתל אביב. לאבא של סבתי הייתה מכונית, והם גרו בירושלים. ביום החתונה אבא של סבתי נסע עד כפר סבא כדי לאסוף את סבי מהבית שלו לחתונה.

סבי היה הראשון שהתחתן מבין כל האחים. זה נתן לו תחושת גאווה. היה מקובל לצאת לירח דבש, אבל הם החליטו שלא, הם בחרו להשאר בבית ולהנות מהביחד שלהם. הם התחתנו בשנת 1974. שנה לאחר הכרותם. בחתונה הם קיבלו במתנות הרבה כסף, אבל סבי זוכר מתנה אחת שלא הייתה כסף. זה היה גביע כסף לקידוש. היום כבר אין לו אותו, אבל הוא זוכר אותו טוב מאוד.

הם גרו ביחד עוד לפני החתונה, בדירת חדר וחצי וחצר גדולה מאוד. הם עדיין גרים בבית הזה, אבל הם שיפצו והגדילו את הבית. אנחנו גרים שני בתים לידם.

סבי וסבתי אהבו לטייל בארץ, ללכת לים, ולהשתתף בצעדות ביחד.

יש לסבי וסבתי חוזקות רבות וערכים שביניהם: יושר, כבוד עצמי, כבוד כלפי אחרים, להיות ביחד עם כל המשפחה ולעזור לכולם. סבי עוזר בעיקר בעבודות הבית והגינה, אבל הוא עוזר בעוד המון תחומים אחרים. סבתי מבשלת הכי טוב בעולם, סורגת, ותופרת.

סבי היה בן 23 כשנולדה לו הבת הראשונה שלו. הוא היה מאוד שמח. החלום של סבי היה ללמוד לימודים אקדמיים, ולהתפתח. הוא הצליח ובגדול. משפט שסבי היה רוצה להעביר למשפחה: "תכבדו את כולם, ותהיו עם המשפחה כמה שאפשר."

סבי שירת בצנחנים. הוא שירת רחוק מהבית, בצפון ובדרום. הוא היה לוחם בצנחנים. הוא למד שיש לו יכולות הסתגלות למצבים קשים, והשתלבות טובה בחברה החדשה.

סבא בתקופת השרות הצבאי

בהמשך סבי עבד בתעשייה אווירת (מל"מ). הוא הופנה לשם על ידי הכוונת חיילים משוחריים. הוא עבד שם עד שיצא לפנסיה. הוא קיבל המון תעודות ופרסי הערכה, תעודות הצטיינות על השתתפותו ותרומתו לייצור הבטחוני והסודי.

הזוית האישית

נכדה ירדן: היה מאוד כיף ומעניין ללמוד על סבי דברים חברים ומעניינים. אהבתי לעבוד עם סבי כי היה כיף והיה שיתוף פעולה. הייתי רוצה לאחל לסבי המון בריאות, אושר, עושר, ושתמיד יהיה לו טוב בחיים.