מאגר סיפורי מורשת

שמי סופי גולדשטיין, נולדתי בתאריך 29.03.1946 בבוקרשט, רומניה. שמה של אמי ג'יזלה, נולדה ברומניה, יהודיה. שמו של אבי מינהל, נולד ברומניה, יהודי. ההורים שלי עלו ארצה שנה וחצי אחרי שאני ובעלי עלינו ארצה – בשנת 1978 אני ובעלי עלינו וההורים שלי בשנת 1980.

ילדותי

גדלתי בבוקרשט, למדתי בבית ספר ותיכון עממי שם. בילדותי לא ממש שיחקתי במשחקים. הייתה לי חברה אחת כי לא היו הרבה יהודים בשכונה שבה התגוררתי. הילדות שלי הייתה מאוד קשה בגלל שההורים שלי עבדו הרבה שעות, שניהם, אז סבתא שלי, זכרונה לברכה, גידלה אותי מגיל 6 עד שהלכתי לאוניברסיטה. חמש שנים אחר כך התחתנתי עם בעלי, אלכס.

תקופת בית הספר ולימודים

מבחינתי לא היו חוויות מיוחדות, אני רק זוכרת שבכיתות נמוכות סבתא שלי מכיתה א' עד כיתה ג' הייתה באה לקחת אותי מבית הספר והייתה מחזיקה לי את התיק, היא אהבה אותי מאוד מאוד, היא עזרה לי הרבה בחיים. הדגש שלי בחיים כשהייתי תלמידה ואחר כך המשכתי בלימודים היו המילים של אבא שלי, שכל החיים אמר לי:"לנו אין כסף, הנדוניה שלך תהיה הלימודים שלך". וכך אני הצלחתי: נכנסתי לאוניברסיטה וסיימתי תואר שני באוניברסיטה.

סבתא בצעירותה

מקצוע ועיסוק

סיימתי אוניברסיטה בבוקרשט, אחר כך במשך חצי שנה הייתי מורה בבוקרשט בתיכון. אחרי שסיימתי את תפקידי כמורה, עבדתי עם בעלי בבית חולים בבוקרשט. בעלי היה רופא בבית החולים ואני עבדתי במעבדה רפואית. כשעלינו ארצה עבדתי בקופת חולים זמנהוף שבתל אביב בתור ביו כימאית במשך 35 שנה עד שיצאתי לפנסיה".

תעודת הוקרה ותמונות של סבתא עם סבא

יציאה לגמלאות וחוויותיי היום

בהתחלה אני ובעלי חשבנו שיהיה לנו קצת קשה בפנסיה אך התברר לנו שזאת חוויה מצוינת. אני אוהבת שופינג, להיות עם הנכדים שלי ולקנות להם דברים שהם רוצים: נעליים, חולצות, לעשות להם כיף בנשמה ולהכין להם את האוכל שהם אוהבים. חוץ מזה, אני ובעלי אוהבים לעשות טיולים בארץ ובחוץ לארץ, שאלוהים ייתן לנו עוד הרבה שנים שנוכל לבלות. החלום שלי הוא שאני ובעלי נהיה ביחד עוד הרבה שנים בריאים כדי שגם נהנה מהנכדים ומהילדים שלנו. כיום יש לנו ארבעה נכדים מהבן ונכד אחד מהבת.

הזוית האישית

סבתא סופי: מאוד נהניתי מהמפגשים שלי עם הנכד שלי. לפי דעתי זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, אף פעם לא חשבתי שאעבור כזו חוויה כי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן הייתי במרכז העניינים עם הנכד האהוב שלי.

עידן הנכד המתעד: המפגש שלי עם סבתא היה מאוד כיף ומרגש, למדתי עליה ועל הילדות שלה הרבה דברים חדשים שהעציבו אותי, אבל גם שימחו אותי. במהלך התכנית למדתי על הילדות הקשה שעברה סבתא שלי: היא חיה בעוני רב עם סבתא שלה כי הוריה עבדו כל היום כדי לפרנס את משפחתם. מבחינתי סבתא שלי אלופה על כך שהיא לא ויתרה על החיים שלה רק בגלל שהיא הייתה עניה, ועבדה קשה כדי לקדם את הקריירה שלה. לסיכום, אני מאוד נהניתי בתכנית הקשר הרב דורי ואני חושב שזה רעיון מצוין לחזק את הקשר עם הסבים/הסבתות.