מאגר סיפורי מורשת

שמי אריאל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, דוד חגי. יחד, אנו מעלים אל מאגר המורשת של התכנית סיפור תיעוד אודות חייו של סבא.

סבי, דוד חגי, נולד בתאריך 12.8.1948 בישראל. הוריו, חיים ודבורה חגי, עלו לבדם מסלוניקי שביוון בשנת 1933 וכל משפחתם שנשארה ביוון נספתה בשואה. בארץ נולדו להם ארבעה ילדים: יעקב, לאה, רינה ודוד. דוד נקרא על שם סבו – אבי אמו. שם משפחתו היה במקור חליג׳וא (בוטא חליווה). הוא שינה אותו מכיוון שמנהל בית הספר של אחיו הציע לשנות את שם המשפחה לחגי, היות וחבריו לכיתה ביטאו את שמו לא נכון.

דוד גדל ברחוב העצמאות, שלימים נקרא רחוב המלכים, בעיר התחתית בחיפה. זו היתה תקופה של ימי צנע – מחסור באוכל, לבוש ומוצרי צריכה נוספים. בימים אלו, לכל נפש הוקצב פנקס בולים עמו היה רוכש מוצרי מזון בסיסיים על פי הקצבה הקבועה. בהיותו בן 6 עבר דוד לשכונת 'קריית אליעזר'. הוא למד בבית ספר יסודי 'אורין' (לימודי ביה"ס היסודי נמשכו עד כיתה ח') ובהמשך למד בתיכון 'דעת'. אביו של דוד היה חזן בבית הכנסת. מגיל קטן דוד התלווה אל אביו לתפילות בבית הכנסת ובהמשך אף הצטרף למקהלת הילדים בבית כנסת. בילדותו אהב לשחק במחבואים, לבנות עם חבריו קורקינטים מקרשים, לשחק קלאס ועוד.

בשנת 1966 דוד התגייס לצה"ל ושירת כחייל בסדנה (מוסך) במחסן חלפים בבסיס הובלה שבטירת הכרמל. דוד השתתף כחייל בשירות סדיר במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור וכאזרח עובד צה"ל, השתתף במלחמת המפרץ, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה ומבצעים צבאיים נוספים. בימי מלחמה, בסיס ההובלה היה אחראי על שינוע ציוד ותחמושת ליחידות שלחמו בחזית.

בשנת 1972 דוד הכיר את רות, סבתי, באמצעות שידוך של גיסתו שעבדה במשרד סמוך למשרד בו עבדה סבתי. בשנת 1973 נישאו השניים ונולדו להם שני ילדים. אבי- חיים, ודודתי – רינת (ביולי הקרוב, בעזרת השם, יחגגו יחד את חתונת הזהב).

דוד עבד בתור אחראי מחסן חלפים (חלקי חילוף לרכבים) ועסק בהזמנות חלפים מהמחסנים הגדולים של צה״ל. הוא פרש לגמלאות בשנת 2008, בהיותו בן 60. סבי עדיין שומר על קשר רציף עם חבריו ליחידה הן האזרחים עובדי צה"ל והן אנשי הקבע הגמלאים ברשתות החברתיות ואחת לחודש אף נפגש עמם.

כיום, דוד הוא סבא לחמישה נכדים (ארבעה נכדים ונכדה אחת). דוד אוהב לטייל בארץ ובעולם עם סבתי ועם זוגות גמלאים עמם שירת בצבא. הוא נהנה לבלות בהופעות והצגות ולהאזין להרצאות בזום ולרדיו. בנוסף הוא מתפלל מדי יום בבית הכנסת הסמוך לביתו, מלמד נערים לבר מצווה ומבקר את ילדיו ונכדיו לעיתים קרובות.

הזוית האישית

הנכד המתעד אריאל: מאוד נהניתי לראיין את סבי ולמדתי המון דברים חדשים עליו, למשל – תפקידו בצה"ל, איך שהכיר את סבתא שלי ועל החיים פעם, והרגשתי שהקשר ביננו התחזק במהלך התכנית.

סבא דוד: הרגשתי נפלא, דמיינתי שאני חוזר אחורנית לפני 75 שנים וחווה מחדש את שנות הנעורים שלי, את הנישואין שלי והקמת המשפחה וזאת הייתה חוויה שאין דומה לה.