מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים דלו והשנה אני משתפת את סיפורי בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי דניאל.

נולדתי בשנת 1946 באנטוורפן בבלגיה, לאחר מלחמת העולם השנייה. לאמי קראו רבקה שגם נולדה בבלגיה, ואבי יהודה שנולד בפולין. הוריי נפגשו בבלגיה. לאמי היה בן דוד שהיה חבר של אבי וככה בעצם הם הכירו. כשהייתי בת שבע אבי החליט שהוא רוצה ללמד אותי שחייה. אך כל פעם כשיצאתי מהמים הייתי כחולה. הוא הפסיק עם לימוד השחייה שלי כשהייתי בת אחת עשרה אך לא וויתר, ובהמשך התעקש שאמשיך שאלך לחוג וכך לימוד השחייה שלי היה להצלחה גדולה: היה בבריכה מאמן שחשב שאני מתאימה לקבוצת תחרויות שחייה. חשבתי הרבה לאחר שהציע לי, אבל החלטתי שאני רוצה להיכנס לקבוצת שחייה ששמה "מכבי".

אכן הצלחתי להתקבל לנבחרת "מכבי" ושם היינו הרבה בנות שהתאמנו בתרגילי שחייה רבים. היינו מתאמנות כחמש פעמים בשבוע לפחות וכך אני באופן אישי וגם כקבוצה התקדמתי מאוד. נסענו כקבוצה ברחבי בלגיה לתחרויות שונות ואפילו במסגרת הנסיעה היה לנו מפגש עם "מכבי הולנד", מפגש זה זכור לי לטובה עד היום.

החלום שלי היה לעבוד באוניברסיטה והוא התגשם. תחילה הייתי עובדת בבית מרקחת ויום אחד נכנס שליח של תנועת הנוער בחו"ל שהיה בתפקיד מנהל בכיר באוניברסיטה. הוא פנה אליי ושאל אותי לפתע, אם אני מעוניינת לעבוד במעבדות של האוניברסיטה כי בדיוק באותה התקופה חיפשו לשם עובדת. מיד שמחתי על הצעתו והתקבלתי לעבוד באחת מהמעבדות. בעבודה זו עבדתי במשך כארבעים ושלוש שנה, שם התמקצעתי והתקדמתי וסיימתי את דרכי כמנהלת המעבדה.

הזוית האישית

הנכדה דניאל המתעדת: גיליתי הרבה דברים חדשים על סבתא בעקבות כתיבת הסיפור, למדתי על ילדותה ובגרותה. אני מאחלת לסבתא שאם יש לה עוד חלומות, שתגשים אותם!