מאגר סיפורי מורשת

שמי מיקה, אני משתתפת השנה במעורבות חברתית במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי תרצה, אבל כולם קוראים לה טרי, נובג. סבתא נולדה בתאריך 6.5.1947 בבית החולים הדסה בתל אביב, השפות השגורות בביתה היו גרמנית, אנגלית ועברית.

טרי (תרצה) נובג נולדה בתל אביב בשנת 1947, להוריה אומה ואנצוש. טרי היא בתם היחידה. טרי התחנכה כאדם חילוני, ומגיל צעיר מאוד חונכה לעצמאות. כל הדודים והדודות של סבתי נרצחו בשואה. הוריה עלו לארץ לאחר שברחו מבתיהם, אביה (אנצוש) הגיע לישראל בשנת 1946 מהונגריה, ואמה (סבתא OMA) עלתה לישראל מאוסטריה. הם הכירו בישראל, בתל אביב. בבית הוריה של סבתי דיברו בעיקר גרמנית ומעט עברית. הבית הראשון של סבתי היה בתל אביב ברחוב טרומפלדור בתל אביב, זו הייתה דירת חדר עם שירותים ומטבח משותפים לדיירים נוספים. שם גדלה עד גיל 12, למדה בבית הספר היסודי בית חינוך יוסף הגלילי, לאחר מכן עברה לרחוב הכובשים בתל אביב, למדה בתיכון אנגלי "טאביטה סקול", בית הספר האנגלי ביפו. מוסד שקיים עד היום.

שנות חייה הראשונות של סבתי היו השנים הראשונות של הקמת המדינה. סבתי מתארת את ילדותה כילדות עשירה ומעניינת. בתקופת ילדותה לא הייתה טכנולוגיה ורוב היום היינו משחקים בחוץ עם ילדי השכונה. סבתא הייתה מבלה הרבה בספריות וקוראת הרבה ספרים כי זה היה כמו לראות סרט. משחקי רחוב היו מאוד מקובלים כמו קלאס, חבל, גולות, גוגואים וחמש אבנים עם שאר ילדי הרחוב. סבתי הייתה בתנועת הנוער מכבי עד גיל 16. סבתי מספרת שהייתה תלמידה טובה, אהבה במיוחד ספרות,שפות והסטוריה. סבתי אוהבת מאוד מוסיקה, אומנות ובעיקר חיות. תמיד הייתה חיבה מיוחדת לחיות.

סבא

שמו של סבא (פאפא) הוא וורנר מנפרד נובג, מקור השם – זהו שם גרמני מובהק מדורות קודמים. החברים הקרובים של סבי קראו לו פאפא וורנר. (אבא וורנר). וכל השאר קוראו לו וורנר. סבי נולד בגרמניה בעיר בראונשוויג בשנת 1938.

הגעתו של סבי לישראל

סבא שלי נולד בגרמניה בעיר בראונשוויג בשנת 1938, במלחמת העולם השנייה. המשפחה של סבי הועברה לאזור כפרי ליד לייפציג ושם סבי העביר את שנות ילדותו המוקדמת. לימים, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, גרמניה חולקה בין מספר מעצמות והאזור של סבי עבר לידי הסובייטים ונבנתה חומה בין מזרח  למערב גרמניה. סבי התחנך בחינוך סובייטי, בפנימיה מטעם הממשלה הסובייטית. בשנת 1961, בהיותו בן 23, החליט סבי לערוק למערב גרמניה. זה היה מבצע סודי תחת מעטה חשאיות, צעירים רבים ברחו למערב גרמניה ממש עם תחילת בניית החומה שהוקמה בשנת 1961-1962 שיצרה הפרדה הרמטית בין מזרח למערב גרמניה ולא אפשרה יותר מעבר בין מזרח למערב גרמניה.

סבי השאיר מאחוריו כל משפחתו ויצא לדרך עצמאית ולבד לעולם. סבי עבד בעבודות מזדמנות והכל לשם מטרה אחת – לטייל ביבשות ומדינות רחוקות. הוא טייל באירופה, רכב על אופנוע עם תיק קטן. הכיר אנשים, טעמים וצבעים חדשים והמשיך גם ליבשות רחוקות יותר. במסגרת טיוליו הוא הגיע לישראל בשנת 1975 ומיד התאהב בארץ. השמש, הים והחמימות של האנשים גרמו לו להישאר בארץ. כמובן שההכרות והתאהבות בסבתי השפיעה מאוד בהחלטה. סבי היה אדם מוכשר מאוד ויצירתי במיוחד. לסבי היה ידע נרחב בגאוגרפיה ובמתמטיקה והכל מלימוד עצמי. סבי היה אדם עדין, שקט, סבלני בעל לב זהב.

בזמנו סבתא שלי הייתה נשואה, היה לה בעל. סבתא התחנכה וגרה שנים רבות בלונדון באנגליה, שם היא הכירה את בילי, בעלה הראשון. בילי מארי נולד בסקוטלנד למשפחה של פועלים, הוא נולד בשנת 1946. בילי עזב את אדינבורו ועבר ללונדון לחפש תעסוקה. טרי הייתה סטודנטית לקולנוע וצילום, ועבדה בעבודות  סטודנטיות כגון: בבר ובחנות צילום.

בילי היה מגיע לעיתים קרובות לשתות בבר שבו עבדה, מקובל באנגליה לאחר העבודה לשבת בברים עד הלילה ולשתות. בילי היה לקוח קבוע בבר קטן ולאט לאט נרקמה בניהם מערכת יחסים חברתית ומשם למערכת זוגית. הם עברו לגור ביחד בלונדון וביקרו כל כמה שבועות את המשפחה של בילי בסקוטלנד ואחרי כשנה של זוגיות החליטו להתחתן ולהתמסד. לאחר כמה שנים החליטו לעבור לגור בארץ כי טרי התגעגעה למשפחתה, בילי קיבל עבודה בחיפושי נפט, העבודה כללה שבועות רבים להיות בלב ים מנותק מהמשפחה, העבודה שלו הייתה על אסדת קידוחי נפט בלב ים לתקופה ארוכה. טרי, שנשארה שבועות רבים לבד בבית, הייתה יורדת לים כחלק מהשגרה שלה בבוקר עם הכלבה.

סבתא וסבא שלי נפגשנו בים, בחוף גורדון, לסבתא שלי הייתה חיבה לחיות בעיקר לכלבים ולחתולים עזובים, היא אהבה אותם מאוד. לסבתי היו שני כלבים בשם אדורלה וספוטלה. אדורלה הייתה ידועה ככלבה שובבה, באחד מטיולי הבוקר של סבתי בים, הכלבה אדורלה התיישבה ליד סבי וגנבה לסבא שלי את חבילת הסיגריות כי היא רצתה לשחק איתו. סבי, שמאוד אהב כלבים, התחיל לשחק איתה בלנסות להוציא מפיה את חבילת הסיגריות שלו. סבתא שלי ראתה שיש ברשותו עיתונים בשפה הגרמנית וסבתא שלי התחילה לשוחח עימו בגרמנית. היא ביקשה ממנו את העיתונים בגרמנית כדי להביא אותם לאימא שלה. וכך נוצרה האינטראקציה הראשונה בין סבי לסבתי סביב הכלבים עיתונים והכל בשפה הגרמנית, זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשו שניהם בחוף הים, ונוצר קליק ביניהם. וככה הם התחברו.

סבא שלי גר באכסניה בתל אביב, הרבה דיברו גרמנית, היו הרבה יוצאי שואה. טרי, שגם דיברה גרמנית, התחברה לוורנר (סבא שלי) והציעה לו להיפגש איתה ועם חבריה דוברי הגרמנית בתל אביב. וורנר תפס את ההצעה בשתי ידיים שכן היה בארץ לבד ובודד כתייר. לאט לאט הכירו והתפתח בניהם סיפור רומנטי. אזכיר לכם שטרי הייתה עדין נשואה לבילי שהיה על אסדת קידוח נפט.

טרי ו-וורנר הרבו לבלות ביחד בים עם חברים דוברי גרמנית, יצאו לבתי קפה והיא טיילה עם וורנר בארץ, הראתה לו את הארץ. וורנר היה גבר חתיך שרמנטי ורומנטי במיוחד, הוא היה מביא לה מתנות קטנות בעיקר פרחים ושוקולד. טרי לא סיפרה לוורנר שהיה נשואה ומנקודת מבטו היא אישה רווקה.

באחד הערבים בקיץ החמים של תל אביב, טרי הזמינה את וורנר לדירתה (הדירה המשותפת שלה ושל בילי) לארוחת ערב רומנטית, כשהגיע לדירה קיבלו את פניו שני הכלבים שלהם (אדורלה וספוטלה) שהיו איתם גם בלונדון. וורנר נשאר לישון בדירה ובבוקר העירו אותם נביחות הכלבים, נביחות של התרגשות, הם הריחו משהו, או יותר נכון – מישהו מוכר. טרי קמה ופתחה את הדלת ומי שהגיע בהפתעה היה בילי, בעלה. הכלבים התרגשו לראות את בילי ובילי התרגש לראות את טרי, שכן לא נפגשו זמן רב, טרי לא הסכימה לו להיכנס לדירה וטענה שיש בלגן ענק בדירה ושימתין כמה דקות מחוץ לדירה. היא סגרה את דלת הבית, והשאירה את בילי בחוץ. טרי רצתה להוציא את וורנר למרפסת הקטנה בדירה, באותו הזמן הבניין היה בשיפוץ אז היא אמרה לוורנר שיצא דרך המרפסת וילך על הפיגומים וכך יוכל לצאת מהדירה מבלי שבילי ידע. (היא אמרה לוורנר שבעלה חזר הביתה).

בילי נכנס הביתה ואמר לטרי: 'בואי נרד עם הכלבים לים', כשירדו למטה הם פגשו לא אחר מאת וורנר. באותו המפגש המפתיע טרי הכירה לוורנר את בילי, בעלה. הם הכירו אחד את השני. וורנר היה מופתע מאוד שטרי נשואה, זה לעולם לא נאמר על ידי טרי. וורנר התאושש מהר מההלם והמשיך להיפגש אם טרי, טרי לא סיפרה לבילי בביקור הזה על היחסים שלה עם וורנר. במהלך ביקורו טרי יצרה מפגשים משותפים בים של שלושתם, ונוצר קשר קרוב בין כולם. בילי נדרש לחזור לאסדת נפט וטרי וורנר ממשיכים ברומן שלהם עד שוורנר נדרש לחזור חזרה לגרמניה בגלל שנגמרה לו אשרת התייר בארץ. הם מחליפים בניהם גלויות ומכתבים וטרי מבטיחה לו שתבוא ותבקר בגרמניה.

טרי ביקרה את וורנר והבינה שהוא גבר חלומותיה, ושהיא מוכרחה להתגרש מבילי שעדין עובד על אסדת הנפט. בילי וטרי מתגרשים אך נשארים חברים  קרובים ולימים טרי מכירה לו את אשתו העתידית.

כשטרי ווורנר עדיין שהו בגרמניה, טרי נכנסת להריון הראשון מוורנר ובחודש השמיני להריון הם מחליטים להתחתן בגרמניה. הם נישאו בשנת 1976 בגרמניה על גבול שוויץ. החתונה הייתה צנועה עם משפחה וחברים קרובים, הם הלכו לאכול במסעדה אחרי שהתחתנו. הם חזרו לארץ והביאו לעולם עוד ילדה. סבא וסבתא החזיקו מעמד כ 35 שנים יחד, בשנת 2013 סבא שלי נפטר.

סבתא שלי עדיין גרה בתל אביב, היא לא התחתנה פעם נוספת. היא נוהגת להגיד לנו שסבא שלי היה האהבה הכי גדולה של חייה. יש לה כלבה ושמה בובלה.

הזוית האישית

מיקה הנכדה המתעדת: תהליך הכתיבה היה מאוד מהנה, למדתי דברים חדשים על סבתא וסבא שלי ובעיקר על הדרך שבה נפגשו והכירו. זה תמיד כיף גדול לשמוע סיפורים על הילדות שלהם וההבדל בין החוויות שלהם לחוויות שלי בילדות. למדתי על ההיסטוריה בגרמניה בעקבות סבא שלי. בזכות התיעוד אני מרגישה שאני מכירה את סבא וסבתא שלי יותר טוב ואני שמחה שיצא לי לעשות זאת.