מאגר סיפורי מורשת

בסוף מלחמת העולם השנייה הוציאו הגרמנים את היהודים שנשארו במחנה ההשמדה אושוויץ-ברכנאו לצעדה כדי לברוח מבעלות הברית שהתקרבו אליהם. האמריקאים פגשו את הצועדים כשהם סובלים מרעב, צמא ומחלות ובמצב גופני ירוד מאוד (חלק גדול מהם מתו בדרך). האמריקאים חילקו לניצולים אוכל, בגדים, שמיכות, מים, סיגריות ושוקולדים.

באחד המפגשים האלו הייתה נערה צעירה בשם חיה (סבתא רבתא). היא קיבלה סיגריה. פנה אליה בחור צעיר בשם אברהם (סבא רבא) ומכאן התפתחה משפחתנו. הם נסעו יחד לחפש את שרידי משפחותיהם.

את משפחתה של חיה חיפשו בצ׳כיה – נותרו שלושה אחים מתוך השישה. שלושה נספו יחד עם האמא, האב נפטר ב-1942.

חיה ואברהם נישאו בחברת האחים בחתונה צנועה ופשוטה ויחד נסעו לוילנה שבליטא כדי לבדוק אם נשאר כסף שאביו החביא בקיר הבניין (ההורים נספו כבר בגטו). כשהם הגיעו לבית הם גילו כמובן שהשכנים הוציאו כבר את הכסף.

לאברהם נשארו בחיים דודה ושלוש בנות דוד.

חיה ואברהם עברו למחנה שיקום בריאותי והם קראו לו "קיבוץ דרור" ושם נולד סבא שלום (31.5.1946 בעיר וסרבורג על נהר ריין בגרמניה). כששלום היה בן שנה וחצי הם עלו לארץ ישראל. היה זה בזמן שהבריטים לא אישרו כניסה לארץ. חיה הגיעה כתיירת הולנדית עם תינוק ואברהם הגיע עם דרכון של ישראלי שזויף. הם הגיעו באוניית תיירים שעגנה בחיפה ב-31.12.1947 ששמה היה טאטי.

בארץ הם התאחדו עם 2 מאחיה של חיה, דוב ואשתו שרה, והם גרו יחד בדירה אחת קטנה. המשפחה התמקמה בטבעון. אברהם התגייס לפלמ״ח וחיה עבדה בוולקן ויצרה כדורי ירי (דבר שעשתה במחנה הריכוז). אחרי כמה שנים, בשנת 1951, נולד רוני אחיו הקטן של שלום. בשנת 1956 עברה המשפחה לקריית גת, כשסבא היה בן 13 קצת אחרי בר המצווה. הוא הכיר ילדה נחמדה בשם ענת (סבתא). אחרי כשמונה שנים, אחרי מלחמת ששת הימים, סבא שלום וסבתא ענת התחתנו והקימו משפחה. נולדו להם ארבעה ילדים: גל, עדי, צח ושני. הבן השלישי צח הכיר בצבא אישה בשם גל ואז אני נולדתי (26.9.2006). לאחר שלוש וחצי שנים נולד אחי שחר (19.12.2009) ולאחר עוד שלוש שנים נולדה רתם (2.6.2013).

וכך מזוג צעירים נוצר שבט גדול, שבט ושמו הוא – ארגוב.

לשלום וענת יש 12 נכדים והנכד ה-13 בדרך ולרוני יש 3 נכדים. וההמשך יבוא…

הזוית האישית

מרגש לשמוע את הסיפור על תולדות המשפחה, שמתחיל בפגישה מקרית אחרי השואה, ממנה צמח "שבט ארגוב"