מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי, שושנה רייסנר, אימא של אבא שלי. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

וכך סבתא סיפרה לי: "ההורים שלי, שמואל ואלוירה שרה וייס, ניצולי שואה, נלקחו לאושוויץ מרומניה, טרנסילבניה. בילדות גדלתי באזור מרכז תל אביב, שיחקתי בקלאס שציירו על הרצפה ודילגנו בין קוביה לקוביה, גם שיחקנו הרבה במחבואים. אהבתי לאסוף 'פרסים' של דמויות ולהחליף את הפרסים בין אחד לשני.

בתקופת הבגרות למדתי בירושלים בפנימיה דתית בגלל סיבות משפחתיות". (סבתא לא אוהבת לדבר על זה, אבל אבא ואימא שלי הסבירו לי למה שלחו אותה לפנימיה: אחרי שההורים של סבתא יצאו מאושוויץ הם חזרו לביתם, שם הקומוניסטים עלו לשלטון. לאבא של סבתא היה מפעל והוא גם היה יהודי, לכן הוא נשלח למאסר במחנות עבודה (אחרי השואה). אימא של סבתא, אלוירה, החליטה לקחת את סבתא ואת אחותה הגדולה מרים ולעלות לבד לישראל. במשך הרבה שנים סבתא אלוירה גידלה לבד את הבנות בישראל וסבא שמואל היה במאסר. הוא שוחרר ועלה לישראל לבד אחרי הרבה שנים. זו הסיבה שסבתא שושנה גדלה בפנימיה). סבתא מספרת: "מאוד אהבתי את העיר ירושלים, נהניתי לטייל בשכונות העיר. למדתי עם הרבה חברות טובות, נשארנו בקשר טוב אחרי סיום בית ספר עד היום. בשירות הצבאי שירתי בחיל הרפואה במעבדה רפואית בבדיקות דם ובדיקות רפואיות בצריפין."

המסר, מוטו של סבתא שלי, הוא: לא להיות תלויים בטכנולוגיה, אלא ליצור פגישות עם חברים ומשפחה שיהיה יותר קשר אישי.

מילה שלמדתי מסבתא היא מילה לועזית ונקראת "לבורנט". זה אומר מלשון אנגלית מעבדה, ובעברית זה טכנאי מעבדה.

חפץ שעבר מדור לדור במשפחה – מגילת אסתר

יש במשפחה מגילת אסתר שעוברת בין הדורות. המגילה נקנתה בשנת 1875, תאריך עברי – שנת 5636, היא מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. היא נקנתה עבור סבא רבא של סבא שלי, מיכאל, שמואל אברהם מבורך, מן העדה הספרדית. מאז המגילה עוברת מדור לדור. השימוש שלה היה קריאה בפורים, היו מביאים את זה לקריאה בבית הכנסת בפורים, בשאר הזמן שמרו אותה בבית.

המגילה שעוברת בין הדורות

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: נהניתי מההשתתפות בתכנית, למדתי דברים שלא ידעתי עליהם על משפחתי. אני שמח שהנצחנו את סיפורה של סבתא במאגר המורשת. אני גאה בסבתא שלי, שמשפחתה נכחדה באושוויץ, והצליחה להקים משפחה בישראל.