מאגר סיפורי מורשת

שמי משה סובה נולדתי ב1950 בעיר חיפה, וגדלתי בשכונת חליסה שבחיפה.

גרנו בתחילה בדירה של שני חדרים עם סלון וכניסה (הול). אנחנו וההורים ישנו  בסלון. בהמשך בנינו עוד חדר לילדים לי ולאחותי.

יש הרבה דברים שאני זוכר אך במיוחד אני זוכר את הכלב דובי, שהיה החבר הכי טוב שלי, וגם שאבי זאב לקח אותי למשחקים של מכבי חיפה. היתה לי ילדות נהדרת בטבע ובשכונה. שיחקנו ברחוב קלאס וחבל.

את בר המצווה חגגתי  בגיל שלוש עשרה בשנת 1963. חגגנו בקזינו שבבת גלים.

איסוף בולים – אספתי בולים ומעטפות בולים מכל העולם. דבר שלימד אותי הרבה על היסטוריה וגאוגרפיה. עשיתי גם תערוכות לילדי השכונה. היום האוסף נמצא אצל בני זאב.

צילום- היו לי מספר מצלמות אחת מהם קיבלתי מסבא שלי. אהבתי לצלם במיוחד את הטבע וגם דמויות. בשנות החמישים מצלמה היתה מצרך די נדיר.

אחת החוויות הגדולות היו ימי העצמאות. יום העצמאות הזכור לי ביותר הוא יום העצמאות השמונה עשרה כשהייתי בן שש עשרה.

לאחר יום הזיכרון הלכנו ברגל מחליסה להדר, ושם רקדנו ושמחנו לצלילי המוזיקה ברמקולים. לקראת בוקר הלכנו ברגל לכביש החוף לראות את המצעד והמטס. בתמונה רואים חלק מהמטס עם המספר שמונה עשרה.

המלחמות –

במלחמת סיני בשנת 1956 הייתי בן שש ואני זוכר היטב את המלחמה. מדי פעם הייתה אזעקה ורצנו למקלט שהיה בעצם מחסן. אבי זאב דאג לכולם שיכנסו למקלט, וגם סגר את דלת המקלט.

במלחמת יום הכיפורים שהיתה חמש שים לאחר מלחמת ששת הימים, שירתי בסיני. התנאים לא היו משהו אך המורל היה גבוה.

הטיול הכי משמעותי שלי היה טיול שורשים לצ'כיה וסלובקיה. בטיול עקבתי אחר מנוסתם של בני משפחתי מהנאצים שפלשו לצ'כיה. הגעתי גם לבית הסוהר של הגסטאפו שבו אבי היה כלוא. חיפשתי את קברה של סבתי אך לא מצאתי.

את לימודי עשיתי במסלול הנדסת מכונות בטכניון ולאחר ארבע שנות לימוד התחלתי לעבוד ברפא"ל. עבדתי כארבעים שנה ברפאל כמהנדס מכונות. כיום אני פנסיונר אוהב מאוד לרכוב בטבע על אופני הרים.

הזווית האישית

טל: היו לנו הרבה קשיים בזמן הפעילות, אך זה היה כיף. למדתי על העבר של סבי. סבי למד מיומנויות של מחשבים, ועוד דברים דומים. לסיכום- שמחנו לעשות את פעילות ה"קשר הרב דורי".