מאגר סיפורי מורשת

שמי רון חיו, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי השנה, במסגרת המעורבות החברתית, בחרתי לתעד את סיפורה של מרים חפץ. מרים חפץ נולדה בשנת 1946, בתל אביב היא בת 74. היא אמנם סבתא, ויש לה שלושה נכדים גדולים, אבל לא הסבתא שלי. היא גרה לידי בשכנות – זו השכנה שלי ובחרתי דווקא, לתעד את סיפורה, כי יש לנו קשר מיוחד.

אני רואה את מרים שכנתי, כמו סבתא שנייה שלי ולא רק כשכנה. היא אישה מאוד מעניינת ומאוד כיף לשבת ולדבר איתה. הקשר הוא הדדי, גם מרים מתייסת אלי כמו אל אחד מנכדיה – קשר רב דורי!

רקע על משפחתה של מרים 

הוריה של מרים: עליזה ואליהו כהן. אביה של מרים נולד בישראל, מצפת ואמה היגיע לישראל מסוריה.

אמה של מרים בהתחלה לא עבדה, היא הייתה עקרת בית, כמו מרבית הנשים בתקופתה. אך כשראתה שהמצב הכלכלי מתדרדר, עקב פטירתו של אבא שלה, החליטה לעזור בפרנסת המשפחה. היא התגוררה עם חמותה וחמה וילדיה והחליטה לצאת ולעבוד במשק בית, עקב המצב הכלכלי הלא טוב.

אימה של מרים הייתה אישה מאוד חזקה, חייכנית וכולם אהבו אותה. החיבור של מרים עם אבא שלה היה מאוד עמוק גם כי הייתה בתו הבכורה. מחלת הסרטן הכתה במשפחה פעמיים, תחילה הסבא של מרים חלה בסרטן ואיבד את חייו עקב המחלה אותו הדבר קרה גם לגביי אביה, איליו הייתה מאוד קשורה.

מרים קרויה על שמה של סבתא שלה. מרים, נולדה בתל אביב, היא גרה בילדותה בשכונת התקווה. למרים יש שישה אחים שני בנים והשאר בנות. מבין כל האחים הקשר שלה עם שולה אחותה הקטנה, הוא קשר  הכי הדוק ועמוק עד היום.

בילדותה מרים אהבה לשחק בחוץ, אז הילדים שיחקו פחות בבית ויצאו החוצה לשחק במשחקים שהיו נהוגים אז כמו: בגוגואים (גרעין של המישמש), קלאס ובגולות.

חלומות ומציאות

חלומה של מרים היה להיות עורכת דין, אך המצב הכלכלי בבית לא איפשר לה להמשיך את לימודיה, מאחר והיא נאלצה לצאת ולעבוד בגיל צעיר ולעזור לפרנסת המשפחה ובכך בעצם לוותר על חלומה.

בנוסף מרים מאוד רצתה לשרת בצבא, בשירות חובה, אולם הסבא שלה מנע את זה ממנה. זה לא היה מקובל בתקופתה שבנות משרתות בצבא והרבה משפחות אסרו את בנותיהם להתגייס לצבא – כל שלמרות שמרים מאוד רצתה לשרת שוב ויתרה על משאלתה.

שכנתי, מרים בצעירותה

מרים עבדה במשך כל השנים ומצאה עבודות שיכלו להתאים לה, היא עבדה כמוכרת בחנות בגדים, ולאחר מכן עבדה בתור מוכרת בחנות צעצועים.

מבני משפחתה שמור לה מקום אוהב לדודתה מצד אביה. היא הייתה חלק בלתי נפרד מחייה של מרים, היא העריצה אותה, והייתה עבודה מודל לחיקוי כי הייתה אישה חכמה ויפה.

ההכרות של מרים עם אברהם, נישואין ומשפחה

ידיד של מרים הלך לבקר את אמו של אברהם. מרים הלכה יחד איתו (הידיד של מרים היה חבר טוב של אברהם). כשהם נפגשו בביתו של אברהם, וכשמרים ראתה אותו, היא התאהבה בו. הוא היה גבר נאה ומרשים. הם התחילו להתראות  ולהתעניין אחד בשנייה. מרים ואברהם יצאו כשנתיים וראו שהעניינים מתקדמים והחליטו להתחתן.

לאחר החתונה החליטו להביא ילד ראשון. לאחר שש שנים הביאו לעולם את ילדם השני והחליטו שהם לא רוצים יותר ילדים והם מעדיפים להשקיע את כל כולם בשני הילדים שלהם.

מרים ובעלה בחתונה של בנה הגדול

לאחר שראו שהמשפחה גדלה לארבעה נפשות, הם החליטו לקנות דירה גדולה יותר ברמת גן. בהמשך מרים ואברהם עברו לגור בנווה צה"ל, מכיוון שבשנים האחרונות בעלה, אברהם חלה במחלות הפרקינסון והדמנציה, וכבר היה קשה לו לעלות שלוש קומות עקב מצבו.

כיום למרים יש שלושה נכדים (17,21,24).

הזוית האישית

רון חיו: תוך כדי תיעוד הסיפור אני ומרים נהנינו ולא הפסקנו לצחוק ולגלות דברים חדשים. מאוד שמחתי בבחירה שלי לתעד דווקא אותה. אני מרגישה שאחרי שאני יודעת עליה מעבר התחברנו יותר ויותר.