מאגר סיפורי מורשת

סבתא מרים גדלה בקיבוץ עין גב, לצד הכינרת.

הוריה הגיעו לארץ מצ'כוסלובקיה. הם הגיעו כחלק מקבוצה שנשלחה ארצה מטעם ארגון ציוני שפעל במדינה, במטרה ליישב את הארץ. לאמא שלה קראו שרה מייקסלר, לאבא קראו אריה אייזנמן. לאחר הגעתם ארצה הם התחתנו ולקחו חלק בהקמת קיבוץ עין גב. נולדו להם שלושה ילדים: יובל, חנן ומרים.

בגיל 18, בגמר הלימודים בתיכון, סבתא עברה ללמוד בבית ספר לאחיות במשך שלוש שנים בעפולה. בגמר הלימודים היא עברה לגור בחיפה ולעבוד בקופת חולים. היום היא גרה בקריית ביאליק ומטפלת בנכדים מדי יום אחרי בית הספר.

צליחת הכינרת

כשמרים הייתה בת 14, יחד עם קבוצה של ילדים ומבוגרים, היא צלחה את הכינרת. הייתה זו שחייה רצופה של 4 ק"מ מחוף קיבוץ האון עד צמח. בגמר השחייה כל אחד קיבל מדליה וכן שוקו ולחמנייה. לפני שסבתא צלחה את הכינרת היא התאמנה בשחייה והשתתפה בתחרויות ובחלקן אף נצחה.

סבתא צלחה את הכינרת שלוש פעמים!

לחגים בקיבוץ היה הווי מיוחד:

בט"ו בשבט יצאה עם כיתתה לשתילת עצים. כל ילד שתל עץ וחיבר לו פתק מברזל שבו היה כתוב שמו של הילד. וכך, מדי שנה הם יכלו לעקוב אחרי גדילת העץ הפרטי.

בחנוכה הם היו הולכים בקבוצות, כאשר כל קבוצה אוחזת בידה לפידים בוערים וכך הם היו הולכים סביב הכיכר של הקיבוץ. בפסח הייתה ארוחה גדולה ל-300 איש, הופיעו להקות של הילדים בשירי פסח וילדי כיתה א' שרו את ארבעת הקושיות. ואחרי שירד הרבה גשם הם נהגו ללכת לטייל בהרים ולהסתכל על פריחת הנרקיסים והרקפות. הצעדה נמשכה לפחות שעתיים.

הזוית האישית

הנכד יונתן: נהניתי מהחוויה המשותפת. העבודה לימדה אותי דברים על סבתא שלא ידעתי קודם לכן. אני מאחל לסבתא בריאות, שמחה והנאה.