מאגר סיפורי מורשת

שמי טניה, נולדתי ביולי 1951, בשיא הקיץ. מקום הולדתי היה בדרבנט, עיר השוכנת בהרי הקווקז ברוסיה, בין ההרים לים הכספי. בתור ילדה קטנה, אהבתי ללכת לים ולהתבונן בנוף היפה של ההרים מהעיר.

קצת  על משפחתי, אמי שפרה, אבי אלישע וסבתי ז"ל בת שבע שאהבתי מאוד.  אחי הבכור, שומי, המתגורר באריאל, נשוי ואב לשלושה ילדים. אני האחות השנייה, נשואה ואם לחמישה ילדים. אחי השלישי, אבו שגר, גר בבאר שבע, נשוי ואב לשלושה ילדים. גם אחותי, בלה, גרה בבאר שבע, נשואה ואם לשלושה ילדים. אחותי השנייה, אסיה, גרושה עם שלושה ילדים ומתגוררת בפתח תקווה. לבסוף, אחותי הצעירה, ציפי, נשואה ואם לשני ילדים ומתגוררת גם בפתח תקווה.

בשנת 1977 עליתי ארצה מרוסיה עם ילדי הראשון, ויקטור. אני זוכרת שכל כך התלהבתי מהעלייה שפספסתי את הטיסה. במהלך המעבר בברסט, גרמניה, אפילו שכחנו מהטיסה. בהתחלה לא רציתי להגיע לישראל, אבל אמא שלי ואחי הגדול כבר היו שם, אז מתוך געגועים אליהם החלטנו לעלות.

בגיל 28 גרתי שנתיים בבאר שבע ולמדתי ראיית חשבון, הכרתי את בעלי אלעזר, שהיה אלמן עם שלושה ילדים. כשהתחתנו עברנו לשדרות, שם אימצתי את ילדיו מירל, חנוך ולבי יחד עם בני ויקטור. שנה לאחר מכן נולדה לנו ילדתנו החמישית, אסתר, היא נולדה בפורים ונקראת על שם המלכה אסתר.

הזוית האישית

טניה: החוויה הייתה מצוינת, נהניתי בכיתת הוותיקים ומהמפגש עם התלמידות וזה עושה לי טוב. הילה: המפגש עם טניה היה חוויה מרתקת ומהנה לחלוטין. נהנינו מאוד לשמוע את סיפורה ולהשתתף איתה בדיונים. היא הייתה מספרת לנו על החוויות שלה בברית המועצות והיינו מרותקות. העבודה איתה על הפרויקט הזה הייתה באמת תענוג, והיה לנו כיף לאורך כל התהליך.