מאגר סיפורי מורשת

הוריו של מרכוס: אבא, שמריהו טוניק. אמא, סוניה קנטורוביץ. ארץ מוצאו פולין אשר עכשיו זה בלרוס והוריו נולדו בסטולצ'י.

אביו של מרכוס, שמריהו, הפליג לארגנטינה בגיל 21. המצב הכלכלי של המשפחה בפולין היה קשה, והייתה הרבה אנטישמיות. המטרה שלו הייתה להעביר את כל משפחתו לארגנטינה. הוא עבד קשה והתקדם בתחום שלו – סוחר בגדים וחפצים. כשהוא חסך מספיק כסף, התחיל להביא את כל המשפחה שלו לארגנטינה, לפני מלחמת העולם השנייה. בדרך זו הוא הביא אח אחד, ושלוש אחיות שלו, אחת רווקה, אחת עם בעל ושני ילדים, ואחת עם בעל, והאח עם בנו הבכור. לאחות הצעירה עזר כלכלית כדי שתעלה לישראל. גם את אימו של סבא מרכוס, סוניה, הוציא מפולין לארגנטינה, ולאחר מכן התחתן איתה.

אז התחילה המלחמה, ולא הייתה אפשרות להוציא יותר אף אחד מפולין. כל המשפחה של אביו ואימו, שנשארו בפולין בתקופת המלחמה נרצחו על ידי הנאצים. סך הכל 15 נפשות – סבים, דודים, ובני דודים של מרכוס.

העלייה של המשפחה לארץ

כל המשפחה עלתה ביחד בתאריך 29.1.1990. כשהם עלו, מרכוס היה בן 48, צ'ארי אשתו הייתה בת 40 תמרה הבת הגדולה בת 18, אריאל (אבא שלי), הבן האמצעי, בן 16 וגידו הבן הקטן בגיל 9. התקופה הראשונה בישראל הייתה במרכז קליטה ברעננה.

במרכז קליטה למדו עברית. צ'ארי ומרכוס למדו עברית באולפן לעברית ברעננה. תמרה התחילה מכינה כדי להתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, אריאל נכנס לתיכון אוסטרובסקי ברעננה, וגידו נכנס לבית ספר יסודי. אחרי שמרכוס למד באולפן הוא מצא עבודה כמהנדס, וצ'ארי הייתה עורכת דין אבל עבדה במשך תקופה בכל מיני עבודות, כגון: במפעל תכשיטים בתל אביב. אחרי שנה באולפן עברו לדירה בשכירות ובאפריל 1993 קנו דירה בכפר סבא.

(צ'ארי נפטרה מאוד צעירה בשנת 1996 בגיל 47)

תקופת הבגרות

בעיר הולדתו של מרכוס- רסיסטנסיה שנמצאת בארגנטינה הייתה קהילה יהודית מאוד פעילה, היה בית ספר יהודי, והיו תנועות נוער חלוציות. תנועה אחת הייתה "דרור", היו חמישה ילדים במשפחה של מרכוס וכולם היו בתנועה, כל המשפחה עלתה ארצה ומרכוס היה אחרון.

מרכוס היה הבכור, שושנה לאחר מכן עלתה לקיבוץ מפלסים, אחריה צ'לו שעלה לקיבוץ חצרים ולבסוף האחיות הצעירות נעמי וגילה (עכשיו כבר לא בחיים) עלו לישראל והתחילו קורס למורים.

מקצוע ועיסוק

מרכוס במקצועו מהנדס אזרחי. בארגנטינה מרכוס עבד בכבישים וגשרים, וכאן בישראל בעבודות תשתית, סלילת רחובות, ובנייה של תחנות רכבת.

היכרות נישואים ובניית המשפחה

את צ'ארי- אישתו מרכוס הכיר בשנת 1968. כשמרכוס חזר מלימודים באוניברסיטה בעיר קורדובה. הם התחתנו בשנת 1970. תמרה- הבת הגדולה נולדה בשנת 1971, אריאל- הבן האמצעי נולד בשנת 1974, וגידו הבן הקטן בשנת 1980.

הזוית האישית

הנכדה שירי: "היה ממש כיף לעבוד, למדתי דברים חדשים על המשפחה שלי. תמיד כיף להעמיק את הידע שלי על סיפור משפחתי ועל אנשים מהמשפחה שלי שלא זכיתי להכיר במציאות שהצילו את משפחתי."