מאגר סיפורי מורשת

מריאטה, בעברית מרים, דוידוביץ' נולדה ב-28.09.1949. השם מריאטה ניתן לה מפני שגרו במדינה של קומוניסטים והיו צריכים לתת להם שמות "מקומיים". בעיר פיאטרה ניאמץ ברומניה, פיאטרה פירושה אבן, המקום המרכזי בו הם היו כלל מגדל שהיה שייך פעם למנהיג חשוב של רומניה, וישנה כנסיה גדולה שני המבנים מסמלים את ההיסטוריה של רומניה של לפני 2500 שנים.

הוריה של מריאטה נולדו גם הם בפיאטרה ניאמץ, ברומניה. שני ההורים שלה היו חייטים גם ברומניה וגם בארץ.

אמא של מריאטה, הייתה סבתא מדהימה, כל הילדים שלה היו גרים אצלה בשלב מסוים בחיים אפילו עם בני הזוג שלהם. הייתה מארחת את כל החברים של הנכדים שלה בבית בימי שישי ומכינה להם אוכל. כל הילדים שגדלו עם הנכדים שלה מכירים וזוכרים את ימי שישי אצלה בבית.

בילדות, כשגדלה ברומניה, חיו בכפר בבתים קטנים ובלי אמצעים כמעט בכלל. היו מקלחות משותפות בתשלום לכל הכפר, וחגים יהודיים הם היו צריכים לחגוג בסתר, כדי שהקומוניסטים לא יאשימו אותם באמונה אינדיבידואליסטית. בית הספר פעל בימי שבת וגם מקומות העבודה פעלו בשבת. בימי ראשון כשהיה חופש מבית הספר היו הולכים לראות סרטים ולטייל.

בשנת 1964 כשהקומוניסטים התחילו לסגור על הקהילות היהודיות, ברחו מפיאטרה ניאמץ לבוקרשט, ומשם במטוס לנאפולי שבאיטליה. מנאפולי הפליגו באנייה לנמל חיפה. מנמל חיפה לקחו אותם לשדרות שם גרו בשיכונים. העליה מרומניה הגיעה בסמוך לעלייה ממרוקו ולכן הרומנים והמרוקאים חיו באחדות בשדרות הישנה.

הארץ הייתה הרבה יותר טובה מהמקום שממנו הם באו, בארץ הם לא הרגישו נרדפים והיו יכולים להתנהג כיהודים ולא להסוות את הדת שלהם. בנוסף, המצב הכלכלי בארץ היה טוב יותר, כאן היה צורך גדול בחייטים וההורים שלה הרוויחו טוב מאוד. המשפחה קיבלה ישר בהגעתה, שיכון, כך שלא חוו את המעברות והצריפים ולכן ההסתגלות לארץ הייתה טובה ונוחה. מריאטה עלתה בגיל 14 ונרשמה ישר לאולפן שם למדה עברית. מגיל צעיר לא יכלה להשלים את הפער הלימודי לכן יצאה לעבודה.

תקופת הנעורים בשדרות של לפני הקסאמים הייתה יפה וטובה, העיר הייתה משפחתית ונעימה לגדול בה. מריאטה עלתה לארץ ביחד עם בנות דודות שלה כך שהייתה לה הרבה משפחה בשדרות. מריאטה לא שירתה בצבא, אך לימים התנדבה לשירות צבאי. עבדה המון שנים במשרדי חברת עוף קור בשדרות ובבית האריזה.

בשנת 1969 הכירה את בעלה, שהיה מבוגר ממנה ב-11 שנים וגר באופקים. עוד באותה שנה בהיותה בת 19 התחתנה וילדה את בתה הבכורה. משפחתו של בעלה לא הייתה בארץ ולכן חזרה לגור בשדרות ליד אמה, על מנת שתוכל לעזור לה בגידול הילדה. לאחר שנתיים נולד בנה השני ולאחר 11 שנים נוספות על אף שבעלה היה חולה ומצבו התדרדר הביאה את בנה השלישי והאחרון.

כל הילדים שלה היו נוסעים לטיולים של תנועות נוער, למדו בבית הספר הטובים ביותר והיו תלמידים טובים. את בתה הבכורה רצו להעלות כיתה בכיתה י בגלל שהייתה מחוננת, שני הבנים שלה גם הם חכמים אבל היו עושים הרבה מעשי קונדס בתור ילדים.

היום מריאטה אלמנה, עם שלושה ילדים. לבת הבכורה שלה 5 ילדים, לבן השני 3 ילדים ולבן הקטן, תינוק אחד. הילדים בקשר טוב אחד עם השנייה והיא דואגת לדבר איתם על בסיס יומיומי. יש לה 9 נכדים, איתם היא בקשר מצוין, הם מבקרים אותה הרבה והיא אותם. המשפחה המורחבת שלה לא גרה בשדרות חוץ מבת דודה אחת שלה אבל הילדים לא גרים רחוק ודואגים לבקר לעיתים תכופות. תחביביה הם סרטים וטיולים בחו"ל, אוהבת מאוד להיות בחברת משפחתה ולשחק רמי, 3 פעמים בשבוע נפגשת עם חברות ועושה התעמלות.

מרומניה הביאה איתה טבעת זהב עם אבן חן ורודה שעוברת מבת לבת במשפחה בגיל 12.

מסר לדור הצעיר: להיות עצמאיים כמה שאפשר, לא להיות תלויים באחר. ולהיות טובים להורים ולכבד אותם.

הזוית האישית

נועה ושני: היה לנו מרתק לשמוע את סיפורה של מריאטה, וכך גם מריאטה נהנתה לשתף את סיפורה.