מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי ליבוביץ' מן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, ישראל ליבוביץ. סבי נולד ברומניה בשנת 1946, בעיר פולטיצ'יין הוא עלה לישראל בשנת 1958. שמעתי מסבא את סיפור העלייה ועל ילדותו ברומניה ובגרותו בישראל.

סבא ישראל מספר על הרקע משפחתי

"בעקבות האנטישמיות היה גל עלייה גדול של יהודים לישראל, המצב ברומניה היה קשה, הקומוניזם שלט שם והייתה אנטישמיות כלפי היהודים, שהתגברה בעקבות מבצע קדש – מלחמת סיני, שהתרחשה בישראל בשנת 1956. לא היה פשוט לגדול ברומניה עם שם כמו שמי 'ישראל'."

העלייה לישראל

"עלינו לארץ בשנת 1958, מהעיר פולטיצ'יין שברומניה, זו הייתה עיר שמרבית התושבים בה היו יהודים. הייתי רק בן 12. הרומנים הקשו על העולים לארץ ואפשרו לכל אדם לקחת רק 60 ק"ג של רכוש. השארנו שם כמעט הכל. הדרך ארצה הייתה דרך בולגריה, באמצעות רכבת "טרנס אטלנטית" שהגיעה עד לאיסטנבול שבתורכיה ומשם המשכנו בטיסה לישראל.

נחתנו בארץ בתאריך 1.1.1958. כשהגענו לארץ התיישבנו בדימונה, שהייתה מעברה בראשית דרכה ומשפחתי הייתה המשפחה הראשונה שהגיעה מאירופה שכן שאר התושבים הגיעו מטוניס וממרוקו. בהמשך הגיעו עוד משפחות מאירופה. בשנים הראשונות גרנו בצריף ורק לאחר מכן עברנו למגורים בבניין דירות".

סבא ישראל מספר על נערותו בארץ

"בתחילה למדתי עברית בבית הספר וזה היה מאוד לא פשוט, כי שאר הילדים דיברו ביניהם בערבית מרוקאית ולא הבנתי מילה ממה שאמרו. אי ידיעת השפה גרם לכך שלא היו לי חברים והייתי מאוד בודד.

אבי דוב ז"ל עבד שעות רבות בבנייה של מפעל הטקסטיל "כיתן דימונה" ובהמשך עבד שם כמנהל מחסן ואמי דבורה ז"ל התקבלה לעבוד במפעל כאורגת ובהמשך הפכה למבקרת טיב.

לקראת גיל 13 החליטו הוריי להעביר אותי לקיבוץ "בית קמה" במסגרת עליית הנוער ושם גרתי עד גיל 15. השנים שם היו מאוד מאושרות עבורי, אהבתי לגור בקיבוץ והיו לי חברים רבים ומשפחה מאמצת שדאגה לכל מחסורי. בגיל 15 הוריי החזירו אותי לדימונה כי רצו שאתחיל ללמוד מכונאות בביה"ס תיכון מקצועי "עמל". החזרה לדימונה הייתה לא פשוטה עבורי כי אהבתי לגור בקיבוץ.

בשנות התיכון ניגנתי בלהקה "הדי המדבר" שהקמתי עם חבריי ונהגנו להופיע בחתונות ואירועים שונים, אני שרתי וניגנתי על גיטרה. מקרה מיוחד שזכור לי בנעוריי היה בגיל 17 כשיצאנו למחנה צופים באזור תל אביב. במהלך המחנה התנהגנו בפרעות ואפילו כינו אותנו "חיות הנגב". הרסנו את כל האוהלים במחנה ולאחר מכן ברחנו וכשנתפסנו הכניסו אותנו למעצר וישבנו שם לילה שלם עד שהמדריך הגיע ושחרר אותנו. בגיל 18 התגייסתי לצבא לחיל השיריון וכשהשתחררתי חזרתי לדימונה והתחלתי לעבוד במפעלי ים המלח."

סבא ישראל בצעירותו עם להקת "הדי מדבר"

מסורות, מאכלים וחפצים מיוחדים

"המאכל המיוחד שזכור לי מילדותי בארץ הוא קציצות עוף שאמי הכינה בכל ערב שבת. אהבתי מאוד את הקציצות וזכורה לי גם עוגת הוואפלים עם שוקולד שגם בנותיי (ביניהם אימא של גילי, רותי), זכו לטעום ממנה ואהבו מאוד.

חפץ יקר ערך

מדובר בספר תפילות "מחזור לחגי תשרי מיוחד לנשים" משנת 1889. המחזורים הללו היו ברשות משפחת אבי ז"ל ולא ברור איך שרדו את תקופת השואה ולא נבזזו, למרות שבזמן המלחמה הגרמנים והרוסים נכנסו לביתם. במקור הספרים היו שייכים לסבתי ז"ל וכשאבי ז"ל נישא לאמי ז"ל, היא קבלה את הספרים ונהגה להתפלל בעזרתם בראש השנה וביום כיפור.

הזוית האישית

גילי ליבוביץ' מן: היה לי כייף לראיין את סבא, זה חיבר אותי יותר לילדותו, נהנתי לשמוע את הסיפורים ולדעת שגם הוא היה פעם ילד שובב. למדתי פרטים חדשים על סבא, במיוחד על העובדה שעשה מעשי קונדס ושהיו לו הרבה חברות. הילדות של סבא הייתה מאוד שונה מילדותי וזה היה מאוד מעניין לשמוע על כך.