מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי רובינשטיין, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, הלל קאופמן. תעדתי את סיפוריו כפי שתיאר לי אותם. סבי הלל קאופמן נולד בישראל בעיר חדרה בתאריך 11.11.1953.

סבא הלל מספר על ילדות

נולדתי חמש שנים לאחר קום המדינה בתאריך 11.11.1953, בעיר נתניה. למדתי בבית הספר היסודי ביאליק. כשהייתי בכיתה ו' הורי החליטו לעזוב את הארץ ולטוס לאוסטרליה, שם חגגתי את הבר מצווה שלי, אבל ענייני אוסטרליה לא היו כל כך טובים. בנוסף פרצה אז מלחמת ששת הימים בין ישראל וארצות ערב והורי החליטו לחזור לארץ. ניצחנו את המלחמה בניצחון גדול.

כשחזרנו לארץ, הייתי בן 14. עקב קשיים כלכליים בבית עברתי לקיבוץ "כפר סולד" על שם "הנרייטה סולד" שם הייתי שנתיים ואז עברתי ללמוד בית ספר "אורט יד ליבוביץ" בנתניה, למדתי שם שנתיים וסיימתי עם תעודה של טכנאי מכונות. כבר בגיל 17 הכרתי את אשתי והיינו חברים. לאחר סיום לימודי בהתיכון התגייסתי לצבא.

סבא מספר על תקופת השירות בצבא

התגייסתי לצבא בשנת 1972 לקורס טיס, אבל עם הזמן עפתי משם לחיל השריון ליחידת החרמ"ש לאחר שסיימתי  קורס מכ"ים השתתפתי במלחמת יום הכיפורים כמפקד נגמ"ש לאחר המלחמה הגעתי לבסיס טירוני שריון והייתי סמל מחלקה השתחררתי מהצבא בשנת 1975 ולאחר כחצי שנה התחתנתי עם חברתי מגיל 17 עם ציפי.

בגרות ונישואין

לאחר החתונה שהתקיימה עם בני משפחתנו וחברינו בתאריך ט"ו באב 1975, עברנו לגור בדירה קטנה של כחדר וחצי. אשתי התחילה לעבוד כמורה ואני כמנסר יהלומים.

ילדים, משפחה, עיסוקים

אחרי שנתיים נישואין נולד בננו הבכור מאיר, הקרוי על שם אבא של אשתי. ביום שבני נולד לא דיברתי כל היום מרוב הלם. מברית המילה אין לנו תמונות, מפני שזה היה ביום שבת ואסור היה לצלם. מאיר, בננו היה תינוק יפה וגדל להיות ילד יפה בלונדיני.

בעקבות משבר בענף היהלומים, עזבתי את עבודתי והתחלתי לעבוד בתחנת כוח בחדרה. לאחר שלוש וחצי שנים בשנת 1980, נולדה מלכת היופי של נתניה – שרון טובה (אימא של נכדתי גילי). תינוקת יפייפיה ושקטה, לא בכתה לא צייצה. הייתה קמת אוכלת והולכת לישון. לאחר ששרון נולדה, עזבתי את תחנת הכוח בחדרה ועברתי לתחום התפלת מים. אחרי ארבע שנים עזבתי את עבודתי. לאחר שנה נולדה חן בשנת 1985. שלוש שנים אחרי שחן נולדה התחלתי לנהל פרויקטים. בשנת 1991, שש שנים אחרי שנולדה חן – נולדה ירדן, התינוקת הקטנה שלנו, כולם טיפלו בה וכשהייתה בת שמונה חודשים, היא כבר רצה והלכה בבית.

לאחר כמה שנים שחן הייתה בת 13 היו לה כל מיני תאונות מוזרות ובסופם הלכנו להתייעץ עם רב מקובל. שמה של חן היה במקור – ענת כשנולדה. הרב הציע שנחליף לה את השם. הוא ביקש ממנה שתכתוב שלוש שמות שהיא הכי אוהבת והרב יחליט איזה שם הכי מתאים לה. כך היה, הרב החליט שהשם החדש שלה יהיה חן – זה השם שהיא הכי אהבה וכך מגיל 13 שמה הוחלף לחן.

סבא הלל

המשפחה שלנו

קישור לסרטון – סבא הלל מספר לגילי

הזוית האישית

סבא הלל: אני נהניתי מכל רגע בתהליך. המפגשים איפשרו לי ולגילי להתקרב האחד אל השנייה ולחזק את הקשר בין הדורות, שמתחיל בסבתא רבתא אסתר, ממשיך בבנה הלל – זה אני ממשיך בשרון בתי אימא של גילי וכרגע הסיפור עובר לגילי וימשיך לעבור לדורות הבאים.

הנכדה גילי: היה לי מעניין לשמוע על סיפורי משפחתו של סבא ימי ילדותו ובגרותו ובתקופות שונות בחייו של סבי.