מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא על שירותה הצבאי

הטירונות

כאשר אני התגייסתי לא ידעתי היכן אשרת בצבא ומה יהיה תפקידי. עשינו טירונות שנמשכה כחודש ימים, הטירונות הייתה בבסיס הנקרא צריפין (ובה"ד 12 היה בתוך צריפין והוא היה רק לבנות). התאמנו בפלמחים והייתה לנו שם סדרה שהקמנו בה אוהלי סיירים וישנו כל 2 בנות באוהל. הגיעו לשם נציגים מכל החילות ואז מי שרצה לחיל מסוים יכול לגשת ולהתראיין אבל לא בטוח שהוא היה מתקבל הייתה רק אפשרות להתראיין. אני נמשכתי לחיל הצנחנים במטרה להיות מקפלת מצנחים, והיינו במתח עד היום האחרון של הטירונות. קיבלתי את ההודעה שאכן התקבלתי לצנחנים עם עוד 4 בנות.

השירות בצנחנים

אספו אותנו משם לבסיס שנקרא תל נוף. בהתחלה גרנו בצריפים, ולאחר שנה העבירו אותנו למגורים. עברנו קורס לקיפול מצנחים על ידי החיילות הוותיקות והכניסו אותנו לאט לאט ללימוד קיפול המצנחים. זו הייתה עבודה מאוד אחראית ואמרו לנו שחיי אדם תלויים בנו. בעבודה זו נדרש ממני לעמוד 8 שעות על הרגליים.

קורס צניחה

בהמשך נתנו לנו לעבור קורס צניחה שזה היה השיא של החוויה הבלתי נשכחת. היות והייתי בבסיס בו עברו את קורס הצניחה, הייתה לי אפשרות לצנוח מדי פעם רק אם היה מקום פנוי, ואכן צנחתי 21 צניחות. היו לנו חיי חברה מאד טובים בבסיס היינו כמו משפחה שעד היום הקשר נשמר ומדי פעם נפגשים.

בתפקיד מדריכה

בהמשך בבסיס היו צריכים מדסי"ת ואני מאד רציתי ואכן המפקד שלי שלח אותי לקורס. לאחר מכן חזרתי לבסיס והדרכתי את המקפלות וגם הדרכתי קורס קיפול. אכן זו הייתה תקופה משמעותית בחיי ולימים שני בניי נבחרו ליחידות נבחרות וגם עברו קורס צניחה. ובתקווה שנכדיי ימשיכו גם לצנוח.

הזוית האישית

זו הייתה תקופה משמעותית בחיי