מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי שושנה יודאיקין. השנה אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי.

נולדתי בטורונטו ב-1946, אחות שניה בין שלושה ילדים. בחמש השנים הראשונות של חי,י גרתי בבית של סבא וסבתא עם הורי, אחותי ועם הדודים והדודות שלי, בית מלא. גרנו כולנו בקומה השניה, בקומת הקרקע הייתה המספרה של סבא שלי. הוא היה ספר גברים.  בקומת הקרקע גם היה המטבח של הבית. היו גם קומה שלישית ורביעית, נדמה לי שהיו שם חדרי שינה.

כשאח שלי נולד עברנו לבית משלנו בשכונה שרק נבנתה. השכונה הייתה בוצית מאוד, והיינו חוזרים הביתה מלוכלכים, אחרי שחקרנו את הסביבה החדשה שלנו. בבית שמרנו כשרות. אמא שלי הקפידה על כלים ומגבות נפרדות לבשר וחלב.

שמי היה סוזן , אמא שלי אהבה את השם. הייתי אמורה להיקרא על שם סבא רבא ששמו "זישה" אבל יצאתי בת, אז ההורים שלי קראו לי סוזן בגלל שזה קרוב. שם החיבה שלי הוא בובי בגלל שאני סבתא עכשיו, ובובי זה סבתא ביידיש. השם שלי  בישראל הוא שושנה, בגלל שמורת האולפן רצתה שיהיה לי שם עברי. האמת שאהבתי את השם, אהבתי איך שהוא נשמע, אבל לא ידעתי את המשמעות או שהוא כל כך פופולרי, כולם מכירים אותי בתור שושנה או בובי אבל השם מעולם לא הוחלף רשמית.

כשהייתי בת שמונה עשרה, החלטתי שבגיל תשע עשרה אלך ללמוד סקי, בגיל עשרים אלך ללמוד לרכוב על סוסים, ובגיל עשרים ואחת, אלך לטייל בעולם. ואז שמעתי על קבוצה שהשם שלה היה "שירות לעם" שעולה לישראל להקים משהו שנקרא "קיבוץ" אז נרשמתי לקבוצה וביחד עלינו לישראל. המקום הראשון שהגענו אליו היה קיבוץ "גבעת חיים איחוד", שם למדתי  באולפן במשך שלושה חודשים. לאחר מכן נסענו לקיבוץ "כפר הנשיא" הייתי בכפר הנשיא תשעה חודשים ואז חזרתי "לטורונטו". בחמשת השנים הבאות, נסעתי הלוך חזור מטורונטו לכפר הנשיא.

באחת הפעמים גם עשיתי טיול גדול באירופה, תפסתי טרמפים לרוחבה במדינות כמו: צ'כסלובקיה, ספרד, יוון, צרפת, ליכטנשטיין, טורקיה ואנדורה. לאחר מכן הגעתי למסקנה שאני רוצה לגור בכפר הנשיא, אז שלחתי מכתב לכפר הנשיא, וביקשתי להיות מועמדת לחברות קיבוץ .

את בן הזוג שלי, לני, פגשתי בכפר הנשיא, ולאחר שהיינו בני זוג בערך כשנה, הוא שלח לי מכתב ובו הציע לי להתחתן איתו,.. הסכמתי.

לגור בקיבוץ זה שונה לגמרי בגלל שגרתי בעיר גדולה לדוגמא, בעיר לקחתי רכבת תחתית לעבודה, היו בניינים גדולים, כבישים, כל מיני דברים שבקיבוץ לא היה. בבית של הורי היתה גינה גדולה עם עצים ופירות ודשא, זה היה המקום שהכי אהבתי בתור ילדה, ובקיבוץ כל הקיבוץ היה ככה ואהבתי את זה מאוד, שטחים פתוחים, צמחיה, היה הרבה מקום בין הבתים. וגם עבדנו בחוץ מה שהיה טוב, אבל מה שפחות אהבתי היה להתעורר מוקדם. ועכשיו אני גרה בכפר הנשיא כבר חמישים שנה עם ילדים ונכדים אהובים.

I am one of the lucky one – אני בין האנשים בריי המזל.

                                                             הפרידה מהאחיינית שלי ג'ואודי                                                                                                                 

החתונה שלי ושל לני

הזווית האישית

שושנה (בובי): "בתוכנית "הקשר הרב דורי" לא הבנתי המון דברים, מכיוון שאני לא דוברת עברית כל כך טוב, אבל נהניתי מאוד בייחוד מהנכד שלי תוני שתרגם בשבילי כל מה שהיה יכול.

יהונתן: נהנתי מאד מהפרוייקט, נהנתי מאד מהסיפור שסבתי סיפרה לי, שידעתי רק חלקים קטנים ממנו. היה מאתגר לתרגם במפגשים לסבתא את כל מה שהתרחש. היה כיף לעבוד עם טאי ששאל תמיד אם יש צורך בעזרה.

טאי: היה לי כיף לעבוד עם סבתא של יהונתן, מאד נהנתי לשמוע את סיפור חייה. היה לי כיף לעבוד עם יהונתן, חברי, גיליתי דברים שלא ידעתי על משפחתו.