מאגר סיפורי מורשת

הנכדה אמונה ביטון  השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא איילה רג'ין בן מוחה בבית ספר חב"ד באופקים.

סבתא איילה מספרת

נולדתי במרוקו בשנת 1959 בעיר קזבלנקה להוריי משפחת לנקרי. בבית ההורים דיברו בצרפתית ובעברית. קראו לי רג'ין – משמעות השם מלכה. הוספתי שם עברי לשם הלועזי שלי, ושמי הנוכחי איילה רג'ין.

הוריי ומשפחתי

אנחנו חמש אחיות ושני בנים: סליה, אלי, שלום, אבלין, ניקול, איילה , נאוה.

להורים שלי היה במרוקו אטליז. הם היו מוכרים בשר כשר ליהודים בקזבלנקה. אבא היה עובד באטליז ואימא הייתה עוסקת בבית בעיצוב בגדים ותפירה. את כל הבגדים שלנו היא הייתה תמיד תופרת. אימא סיפרה שהייתה לה עוזרת בית והעוזרת הייתה תמיד שמה אותי על הגב בקשירה עם בד והולכת איתי לקניות, יום אחד היא לקחה אותי ואיחרה לחזור הביתה, כולם דאגו ויצאו לחיפושים. לקראת ערב היא חזרה איתי הביתה ומאותו רגע היא כבר לא עבדה אצל הוריי.

זיכרונות ילדות

עלינו לארץ בשנת 1962, כשהייתי בת שנתיים וחצי. בישראל הגענו ישירות לעיר אילת. גרנו בשכונת א' . תשעה נפשות בבית של שלשה חדרים ומקלחת אחת. אמי בישלה במטבח קטן. הבית אומנם היה קטן, אבל הלב היה רחב. בנוסף, היינו מארחים משפחה וחברים, ואף פעם לא הרגשנו צפיפות או קושי. היינו מאוד מחוברים והייתה שמחה בלב תמיד.

הייתי ילדה של אימא – ילדה טובה ושקטה, דומה מאוד לאימא. אמי הייתה אישה מאוד אצילית, והאסתטיקה הייתה חשובה לה. היא דאגה שאני ואחיותיי נתלבש באותן שמלות שהיא בעצמה תפרה. היא טיפחה את השערות שלנו. כולנו היינו עם שיער ארוך, וכמעט כל הזמן היינו מסורקות בשתי צמות.

שם בית הספר בו למדתי הוא "ימין הרצוג "ממלכתי דתי. למדתי את כל המקצועות. אהבתי מתמטיקה ולשון. בתקופתנו היינו מקבלים כל יום שיעורי בית. בכל יום כשהיינו מגיעים מבית הספר, אימא חיכתה לנו עם ארוחה חמה, ומיד עוברים להכנת שיעורי בית. אם היינו צריכים להיעזר בספרים נוספים, היינו הולכים לספרייה העירונית. במסגרת בית הספר היינו יוצאים לטיולים שנתיים מחוץ לעיר. השתייכנו לתנועת "בני עקיבא". במסגרת התנועה היו לנו מפגשים שבועיים ובשבתות היינו עושים ביחד עונג שבת.

לא התגייסתי לצבא. הרב שלנו היה מגיע לבית הספר, כשהיינו בכיתה י"א, והיה מחתים אותנו על טופס הצהרת פטור מטעמי דת. וכך היינו משוחררות משירות צבאי.

תחביבים

התחביב שלי היה שירה ומשחק. אהבתי מאוד לשיר והייתי במקהלת בית הספר. הוזמנו לשיר ברדיו האילתי, ונבחרתי להיות סולנית. זה היה מרגש מאוד. בסוף שנה העלנו הצגה – מולייר של שייקספיר. אני שיחקתי את התפקיד הראשי במחזה. את כל התלבושות קיבלנו מהבימה. ויש לי תמונות מאד יפות מההצגה.

בנוסף היה לי עוד תחביב, אהבתי להכין סלטים בצורה אסתטית. הייתי מקפידה שהכל יראה טוב. הייתי מקשטת את הצלחת עם הירקות.

המאכל האהוב עליי ועל המשפחה היה קציצות עם כרפס, שאימא הייתה מכינה, היה להם טעם מיוחד. היה לנו מנהג קבוע, ולי יש זיכרון מתוק ממנו, בכל יום שישי אחרי שסיימנו את כל ההכנות לשבת, אימא הייתה מכינה לנו קומקום עם תה, כריכים עם קציצות כרפס ומטבוחה. ואז היינו יושבים כולם במטבח אוכלים ושותים תה.

בשעות הפנאי היינו נפגשות בשכונה עם החברות, משחקות גומי או קלאס. בעונה של המשמשים היינו משחקות 5 אבנים עם הגוגואים. את החופשים שלנו היינו עושים אצל סבא וסבתא שהיו גרים באשדוד יחד עם הדודים, שגרים שם עד היום. היינו נפגשים עם בני הדודים וישנים ביחד. זו הייתה תקופה מהממת ומיוחדת.

מנהגים וחגים

פורים הוא חג מיוחד, לפני המשתה הקהילתי נפגשים כל בני המשפחה למשתה משפחתי פרטי. בילדותי התחפשתי למלכת אסתר, או כלה. בכל שנה קיימו מסיבות פורים בשמחה וחגיגה. היינו עושים סעודת פורים בצהריים, מתחפשים ושמחים אוכלים מאכלים חלביים "ברקוקש "היינו מכנים משלוחי מנות מעוגות שאימא הייתה מכינה וממתקים. אני נולדתי בחג פורים ובכל שנה הייתה סיבה למסיבה וחגיגה גדולה.

החג שאנחנו אוהבים במיוחד הוא חג הפסח מחדשים ומנקים את הבית, את הניקיונות לחג היינו מתחילים כבר בסיום חג פורים, ודואגים לנקות את הבית באופן יסודי כולל צביעה של כל הבית ומחדשים כלים, מצעים כלי מטבח. בחג הפסח פוגשים את כל בני המשפחה וחוגגים ביחד את החג. בשביעי של פסח אנחנו עורכים סעודה מיוחדת – את סעודת משיח כמו מנהג חב"ד.

בצאת חג הפסח חוגגים את חג המימונה- חג האמונה של יהודי צפון אפריקה. מנהג המחזק את הקשר בין המשפחה והחברים. הבית היה פתוח, כולם היו עוברים מבית לבית וטועמים ממטעמי המימונה המתוקים.

בצהרי ט' באב היינו מנקים את הבית ניקיון יסודי, ומכינים סעודה מיוחדת לכבוד משיח שיגיע.

את חגיגת יום הולדת חוגגים ביחד עם המשפחה. המנהגים  שנהוגים בביתנו הם מנהגי יהדות מרוקו ע"פ ההלכות והמנהגים של "בית יוסף". בביתנו תמיד הקפידו על כשרות מיוחדת הקפדה יתרה. בשבת הקפידו על סעודה שלישית. אני מקפידה על אוכל בריא מאוד ועל כיבוד הכנסת אורחים. אני וגם סבא למדנו במוסדות דתיים. סבא למד בישיבת חב"ד במרוקו, והם היו מקושרים לרבי. אני למדתי בבית ספר ממלכתי דתי, שהיה בזמנו בית הספר הדתי היחיד בעיר אילת. היום הוא בית ספר חב"ד.

אצלנו נוהגים, שלא לאכול קטניות בפסח, אבל יחד עם זאת, יש מרק מיוחד של פסח שעשוי מפול טרי שקולפים  ומהפול עצמו מכינים מרק. סבא לא אוכל שרוויה בחג הפסח. מנהג מיוחד שיש לנו בליל הסדר הוא מנהג ה"בבהילו" יצאנו ממצרים. מרימים את קערת הפסח ומסובבים מעל כל ראש של המסובים בשולחן החג. כולם שרים ומברכים.

כיום, אני עוסקת בתחום הנהלת חשבונות, אני מנהלת חשבונות ראשית של תאגיד המים והביוב באילת.

המסר של סבתא איילה:

חשוב לי להעביר הלאה לדור הצעיר, שמשפחה זה הערך הכי חשוב בעולם. ותמיד צריך לשמור על משפחה ועל אחדות המשפחה. אהבה בין האחים והאחיות, התחשבות ודאגה אחד לשני.

הזוית האישית

הנכדה אמונה: התוכנית תרמה לי לדבר עם סבתא יותר, להיפגש ולשוחח אתה יותר, מה שהיה חסר לנו בעקבות המעבר מאילת. כשגרנו באילת הייתי פוגשת את סבתא ומדברת אתה כל יום. ועוד, דרך התוכנית של הקשר הרב דורי הכרתי את הילדות והשורשים של סבתא עוד לפני העלייה לארץ ישראל. תודה רבה למורה חנה ולתוכנית המיוחדת.