מאגר סיפורי מורשת

שמי לאונרדו מוניצ'ור, נולדתי בעיר קורדובה שבארגנטינה בתאריך 9.8.1946, בן לד"ר ברנרדו מוניצ'ור ז"ל, יליד גנאלגויצ'ו, אנטרה ריאוס שבארגנטינה וקלרה קסל ז"ל, ילידת וילה ריקה שבפרגוואי. שניהם היו רוקחים וביוכימאים במקצועם.

ההורים של סבותיי נולדו באוקראינה ובסרביה (מולדובה), ברחו עם משפחותיהם מהפוגרומים שהיו במזרח אירופה באותם שנים. חלקם הגיעו לישובים של הברון הירש.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

בשנת 1974 התחתנתי עם מריאנה צ'טאס ז"ל, הכרנו בחוגים יהודים ציוניים בקורדובה. שבועיים לאחר החתונה עלינו לארץ ישראל, כחלק מהתנועה הציונית בעיר. שנתיים לאחר מכן, ההורים שלנו עלו גם לישראל.

מריאנה עבדה במשך ארבעים שנה כרופאה פתולוגית בביה"ח רמב"ם. נולדו לנו שלושה ילדים: אהוד, דניאלה (אימא של עומר) ויאיר, ולהם נולדו ילדים, סה"כ יש לנו שבעה נכדים.

העלייה לישראל

עלינו לישראל בתאריך 21.2.1974, לאחר מלחמת יום כיפור. הגענו ישר לעיר חיפה למרכז הקליטה לאקדמאיים שבקריית אליעזר. למדנו שם עברית אינטנסיבית, שש שעות ביום, במשך חמישה חודשים. כשסיימנו את הלימודים, אשתי ואני התחלנו לעבוד, אני בחברת החשמל ומריאנה בביה"ח רמב"ם. קיבלנו דירה זמנית של משרד הקליטה ברחוב אורן 29, ממש צמוד לבית ספר רוממה, שנכדי עומר לומד בו כיום.

שירות צבאי

עליתי לישראל בשנת 1974, בגיל 30, ולכן לא עשיתי שירות צבאי חובה. גוייסתי למילואים כשעליתי לארץ ועד גיל 60 בהתנדבות. שירתי בחיל השריון בתפקיד סגן מפקד מרכז גיוס מרחבית.

מקצוע ועיסוק

אני מהנדס חשמל ואלקטרוניקה. עבדתי בחברת החשמל בין השנים 1974 – 2013, ויצאתי לגמלאות. בתחילת דרכי בחברת החשמל עסקתי כמהנדס בודק ולאחר מכן, במשך 23 שנים, כסגן מנהל מחלקת הרכבות חשמליות ואחראי להקמת תחנת השנאה ותחנות הכח.

הקהילה היהודית בקורדובה, ארגנטינה

עד לשנת 1950, בבית הספר היהודי גנרל סאן מרטין למדו בשפת היידיש. על מנת לחבר את כל הקהילות היהודיות – ספרדיות ואשכנזיות, למדו בבית הספר עברית בלבד, יהדות מסורתית וליברלית.

בבית הספר הזה למדתי עברית, יהדות והרבה ציונות. מורים מישראל הגיעו במיוחד ללמד אותנו ולהשפיע עלינו להיות ציוניים. כמו כן, תנועות הנוער הציוניות היו מאוד פעילות. במשך הרבה שנים הייתי מדריך בתנועות נוער אלו.

הזוית האישית

סבא לאונרדו: תוכנית הקשר הרב דורי היא תכנית חיובית, חינוכית ומקשרת עוד יותר עם הנכד שלי. כתיבת הסיפור הייתה עבורי הזדמנות למסירה לדורות הבאים.

עומר הנכד המתעד: הייתה לי הזדמנות ללמוד על סבא וסבא למד עליי. הפעילות אפשרה זמן איכות גם בבית הספר וגם בבית. היינו ממליצים לכולם לקחת חלק בפרוייקט הזה.

סבא לאונרדו ועומר במסגרת התכנית