מאגר סיפורי מורשת

שלמה גרינברג, סבא רבא של יהודה בעלי, הגיע לצרפת, לפריז עיר הבירה עם הוריו שנולדו ברוסיה במאה ה-19. הוא היה חייט צמרת במקצועו ותפר לחברה הגבוהה.

שלמה שהשתייך למשפחה דתית רצה למצוא כלה מארץ ישראל (שנקראה אז פלסטינה), לכן הגיע לפלסטינה ונסע לירושלים לחפש כלה. בירושלים מרבית היהודים היו ספרדים ושלמה שהיה אשכנזי העדיף אישה אשכנזיה, ולכן הציעו לו לנסוע לצפת, כי שם יש קהילה מכובדת של יהודים אשכנזים.

שלמה הגיע לצפת וחיפש אכסניה להתגורר בה. הוא סיפר שמטרת בואו למצוא אישה להתחתן איתה. בעל האכסניה אמר שאחותו עדיין רווקה . בימים ההם אסור היה לראות את הכלה לפני החתונה. אבל שלמה התעקש לראותה ולכן ניתנה לו הזדמנות בודדת בכך שהם נכנסו מדלתות שונות לאותו חדר למשך דקה .

וכמו שנאמר: "הציץ ונפגע". היא מצאה חן בעיניו הם התחתנו בצפת. לאחר מכן בגלל בעיות פרנסה החליטו לחזור לפריז. מסיבות לא ידועות הם לא הגיעו לפריז אלא לרומניה ושם נולדו להם 3 ילדים שאחד מהם היה יעקב, סבא של יהודה. לאחר זמן מה ברומניה הם החליטו לעבור לבולגריה לעיר החוף וורנה. שם נולדו לסבא יעקב שלשה ילדים שאחת מהם זו סבתא ברטה, אמא של יהודה שהוא סבא שלי.

בשנת 1948 הגיעו לארץ אמא ברטה ובעלה משה. בעלי יהודה יהודה נולד בתל-אביב.

המשפחה עברה ארצות רבות ובסופו של דבר הגורל החזיר אותם לארץ ישראל אומנם לא לצפת אבל לעיר תל-אביב. הם בחרו לחיות בארץ ישראל מתוך אהבת הארץ ואמונה שזה המקום המתאים להם. בעלי יהודה השתתף במלחמת יום הכיפורים והיה מגויס זמן רב. אחר כך גם במלחמת לבנון הראשונה נלחם מתוך אמונה שזאת ארצנו ויש להגן עליה. סיפור המשפחה נוצר בארץ ישראל התפתח בארצות אירופה וחזר לארץ ישראל והיכה בה שורשים.

המסר הוא: לאחר טלטלות מרובות האהבה החזקה למולדת והאמונה שארץ ישראל היא המקום המתאים ליהודים הביאה את המשפחה להכות שורשים בה.

הזוית האישית

סבתא מירי: נהניתי מ"זמן איכות" עם נכדתי. נחשפתי לתכונות נוספות ולמדתי להכיר אותה בהקשר של הכיתה וחברת הילדים.