מאגר סיפורי מורשת

הפרטים המופיעים בסיפור זה לקוחים מספרו של אבי אשתי, השופט זלמן יהודאי ז"ל – "וכה נסגר המעגל", שמירהל'ה הייתה בת אחיו שנספה בשואה יחד עם אמה.

בתום מלחמת העולם השנייה, עלו בתוהו ניסיונותיהם של הדוד ובני המשפחה למצוא ולהביא את מירהל'ה מפולין לארץ. בהמשך נסגר מסך הברזל, ולא התקיים כל קשר. זלמן יהודאי סיפר לי את סיפורה של אחייניתו, והמקרה נגע ללבי וחשבתי על דרך כלשהי למצאה.

בשנת 1989, עם נפילתה של חומת ברלין, עלתה השאלה מחדש. החל משנת 1974. אני עוסק בעניין ובהנאה בחובבות הרדיו ופעיל מאוד בכך. נכנסתי לעובי הקורה, ויצרתי קשר עם חובב רדיו בעיר וילנה שבליטא, והוא ניסה לברר את מקום המצאה של מירה'לה, שהייתה בת 10 ב1945. העברתי את פרטי המשפחה הפולנית שבביתה היא הוסתרה על ידי הוריה, וכן את שמו של הכפר בשם דוינובו בו התגוררו. החובב הווילנאי הצליח לגלות שהמשפחה המאמצת חזרה עם הילדה לפולין.

טרזה (משמאל) עם בת דודתה, שרל'ה. 1940

בקיץ 1990 רעייתי ואני נסענו לטיול לפולין, שם עסקנו בחיפושים נרחבים של המשפחה המאמצת ושל הילדה, אך לאכזבתנו ללא תוצאות. כששבנו ארצה חיכה לי מכתב תשובה למכתב ששלחתי במסגרת החיפושים, וקבלתי מידע על שם הכפר בו התגוררה המשפחה המאמצת ומספר הטלפון שם. באותה תקופה היו קשיים בקיום שיחות לחו"ל, אך לבסוף נוצר קשר עם אחת מבנות המשפחה. שאלתי מה עם מריה,שכן הנחתי שהשם מירהל'ה הפך לשם הפולני מריה. נאמר לי לתדהמתי שמריה נפטרה 4 שנים קודם לכן. רעייתי ואני היינו מאוכזבים מאוד, ורעייתי אמרה שלא ייתכן שבת הדוד שלה מתה כשאנחנו כה מעוניינים למצוא אותה…ואכן, בעזרתו של חובב רדיו נוסף, נודע לי שהיא חיה וקיימת בעיר פוזנן שבפולין, ושמה השתנה לטרזה. קבלתי את מספר הטלפון שלה, ובאוקטובר 1990 התקיימה בשפה הפולנית (בה אני שולט למן שחר ילדותי) השיחה ההיסטורית והמרגשת, בה טרזה וידאה אתי שאכן מדובר בדוד שלה מישראל, ואלו אני שמעתי ממנה פרטים שונים שאישרו את היותה אכן האחיינית שכה רצינו למצוא אותה. היו ברשותה תמונות של הוריה הזהות לתמונות שהיו ברשות הדוד בארץ. ההתרגשות הייתה רבה כמובן, והדוד שוחח עם טרזה והזמין אותה לבקר אותו ואת בני המשפחה בישראל.

טרזה הגיעה לארץ בחודש מרץ 1991, זמן קצר לאחר תום מלחמת המפרץ הראשונה. היא התארחה בליל הסדר אצל אחותה של רעייתי והכירה את בני המשפחה בארץ.

טרזה הייתה בודדה. היא לא נישאה מעולם ושמרה על שם המשפחה הפולני וורונובסקי, שהיה גם שמו של הדוד, עד שעברת אותו ליהודאי לזכר אביו שנספה, על פי בקשתו של ראש הממשלה הראשון במדינת ישראל עם קומה, דוד בן גוריון לעברת את שמות המשפחה. טרזה שבה לפולין שם התנהלו חייה. היא באה לביקור נוסף בארץ ב-1994, אך לא הייתה מעוניינת לחיות כאן. בפולין היא התוודעה ליהדות, אך עיקר הקשר שלה היה עם חברים נוצרים, בחלקם אוהבי יהודים.

רעייתי ואני שמרנו על קשר הדוק אתה, באמצעות מכתבים, שיחות טלפוניות וביקורים בפולין לעתים מזומנות. שוחחתי איתה בפולנית על נושאים רבים והיא נהנתה מכך מאוד. רעייתי ניסתה לשוחח אתה בפולנית או במעט האנגלית שהיא ידעה. למרבית הצער היא נפטרה ממחלה לפני שנים אחדות.

הזוית האישית

סבא נפתלי: סיפור זה ממחיש את גורלם של חלק מהיהודים בשואה. טרזה הייתה שייכת לניצולים, ואני שבע רצון שהצלחתי למצוא אותה, להביא אותה לארץ ולהמשיך להיות אתה בקשר ככל האפשר.