מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחל מספרת לנכדתה אסתי ברגר את סיפור חייה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

שמי רחל ברגר, נולדתי ברעננה להוריי הרב אברהם יהודה ומרים ליכט. יש לי שני אחים גדולים ואני הבת הצעירה.

הוריי

הוריי נישאו ועלו לארץ לבדם לפני השואה. כך הם בעצם ניצלו מהשואה האיומה באירופה, אך נשארו כמעט ללא משפחה קרובה.

אבי למד בפרשבורג, בישיבתו של ה"חתם סופר" בראשות נינו רבי עקיבא סופר, בעל ה"דעת סופר", שהיה "נשיא הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה". ברבות הימים קיבל אבי סמיכה לרבנות מרבי עקיבא סופר זצ"ל.

אמי למדה בבית יעקב בווינה אצל תלמידותיה של "שרה שנירר" ז"ל. לשם כך, היא הייתה נוסעת מידי יום מפרשוב שבסלובקיה לווינה באוסטריה.

הוריי נישאו בפרשוב, סלובקיה, ועלו מיד לאחר נישואיהם לארץ וגרו ברעננה.

כשאבי עלה לארץ הוא קיבל הוא מכתב המלצה מהרב משה חיים "לאו", סבו של הרב הראשי הנוכחי, שכיהן באותה העת כרבה של  העיר פרשוב (עוד לפני לידת הרב ישראל מאיר לאו) וברבות הימים כיהן הרב לאו כרב העיר פיוטרקוב.

מכתב המלצה שקיבל אבי מהרב משה חיים "לאו"

ביתנו

בתחילה גרנו ברעננה בדירת חדר וחצי עם מטבחון. השירותים והאמבטיה היו משותפים לנו ולשכנים. את מי האמבטיה חיממו על גבי "פרימוס" עם אש גלויה, ולכן ילדים לא התרחצו לבד זה היה מסוכן מאוד. גם הכביסות נעשו על פרימוס.

שיחקנו בחצר המשותפת עם השכנים.

כשהייתי בת שבע עברנו לדירה גדולה ומרווחת יחסית. זה היה בית דו משפחתי השכן היה חבר של אבי מהישיבה בפרשבורג. היו לנו שני חדרים וסלון ושירותים ומקלחת פרטיים.

החצר הייתה משותפת עם השכנים.

כביסה עשינו ביד הייתה לנו מכונה שמרתיחה מים, (לוקסוס לעומת הפרימוס). היה לנו "מקרר" ארון שהיו מכניסים לו קוביות קרח.

הקשר שלנו עם הרבי אבי לא היה חסיד, הוא אמנם אבי חיבר הרבה ספרים תורניים, ועל אחד מספריו הוא זכה לקבל מכתב מהרבי.

מכתב זה הוא על ספרו "תורת החינוך". המכתב מופיע ב"אגרות קודש" חלק ב'. המכתב נכתב לפני נשיאותו של הרבי, והוא כולל הערות על ספרו.

המכתב מהרבי המופיע ב"אגרות קודש" חלק ב'

במשך שנים לא ידענו למה אבי שלח את הספר לרבי, כי לא היה ידוע לנו על קשר מיוחד. כנראה שמי ששלח את הספר לרבי או שביקש מאבא שישלח אותו, היה הרב "אליהו יונג". הרב יונג היה הדוד של אימא, הוא היה רב חשוב בארה"ב. והיה לו חלק בהצלתו של הרבי מהשואה, הוא עזר מאוד לרבי הקודם ולרבי.

הוא גם עזר לאבא להדפיס את ספריו והקשרים היו הדוקים. באחת מנסיעותיו לאיראן לעזור בענייני היהדות שם (פעם השלטון באיראן היה אוהד ויכלו להיכנס לשם). הוא חזר דרך הארץ, וזכו הוא ואשתו ז"ל לשמש כ"קוואטער" בברית של בני הבכור, אביך שי'.

להלן בעמוד הראשון של הספר תורת החינוך עם הבעת תודה לרב יונג 

והנצחה לסבים והסבתות שלי שנהרגו בשואה הי"ד.

הזוית האישית

הנכדה אסתי: זה מעט ממה שזכיתי לשמוע מסבתא המשך יבוא…

תמיד נחמד לבקר את סבתא אולם הפעם באתי לשמוע מסבתא את קורות חייה ומשפחתה. היה מאוד מרתק לשמוע ממנה איך מילדה קטנה ברעננה, שגדלה ללא סבא סבתא וכמעט ללא משפחה [שנהרגו בשואה], הפכה למחנכת נערצת [תלמידותיה היו מורותיי כאן במגדל העמק] אימא, סבתא וסבתא רבתא מסורה ואוהבת לכל אחד בפני עצמו.