מפלסטינאית הפכתי לישראלית
תקופת הילדות
נולדתי בשנת 1932 בתל-אביב, שהייתה בפלסטינה, ובשנת 1948 קיבלתי תעודת זהות ישראלית. בגיל שנה ורבע כל המשפחה הכוללת את סבא וסבתא עברה לנתניה. שם הלכתי לגן ילדים, בי"ס עממי על שם ביאליק ותיכון. בילדותי הייתי בתנועת מכבי ושם עיקר הפעילות הייתה לשחק כדורסל. היו גם פעילויות עיוניות וחגגנו את כל החגים ביחד.
היום הראשון בבית ספר בנתניה 1938
נערות
בתיכון עברתי לתנועת הנוער העובד, והפעילויות שם היו עיוניות. היה חוג לריקודי עם ועשינו הרבה טיולים בארץ. בכיתה י"א הצטרפתי לגדנ"ע (גדודי נוער עבריים), שם עשינו פעילויות טרום צבאיות. בתקופתי לא היה מקובל ללמוד בתיכון ורוב ילדים הלכו לעבוד. מאחר ורציתי ללמוד חקלאות למדתי בתיכון: "טשרניחובסקי."
בגרות
מאחר וקיבלתי דחייה מהגיוס, ניצלתי את הזמן ועבדתי במושב חירות במשק של ההורים של קותי, שהיה חבר שלי, כדי לקבל ניסיון בעבודה חקלאית. בסוף השנה קיבלתי דחייה נוספת והתחלתי ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים. שרתי בצבא בחייל הנדסה. השתחררתי והתחתנתי עם קותי. חזרתי ללימודים וסיימתי אותם ב-1959 והתמחיתי בהגנת הצומח.
בשנת 1960 עברנו לגור בראשון לציון היות וקותי ואני התחלנו לעבוד במכון וולקני. הנושא שבו עסקתי הוא מחלות וירוס בפרחים. עבדתי שם 25 שנה ויצאתי לפנסיה מוקדמת.
חתונה
בקיץ 1949 בחופשת הלימודים בין י"א לי"ב הצטרפתי להכשרת נח"ל שירדה לעבוד באילת בביצורים. נסענו במשאיות והנסיעה ארכה יומיים. בדרך הכרתי את קותי. שהינו שם שלושה שבועות וחזרנו חברים. התחתנו בשנת 1954. החתונה התקיימה באולם קטן בתל-אביב. את האוכל הכינה המשפחה, כולל העוגות. את שמלת הכלה תפרתי לבד בהנחיית קרובת משפחה שהייתה תופרת עלית. את ירח הדבש בילינו אצל אלי אביבי באכזיב.
תעודת הנישואין 1954
חתונתנו
דיוקן – הקשר הישראלי
התמונה מייצגת את זה ששמחתי לכבוש את שבילי ארצי שכה אהבתי.
שבילי ארצי שכה אהבתי
הזוית האישית
עומרי: היה כיף להיות עם סבתא וללמוד עליה הרבה דברים.
מירה: היה כיף להיות עם עומרי, בלי מסכים, כשהוא קשוב ומשתף פעולה.
מילון
מכביהמכבי-הצעיר היא תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות.