מאגר סיפורי מורשת

שמי מלכה פרידמן. הוריי, הניה וצבי שיוביץ, היו במחנות אושוויץ ומטהאוזן ועלו לארץ בשנת 1946, גורשו (מנמל חיפה) לקפריסין על ידי הבריטים ששלטו בארץ ועלו משם שוב לארץ בשנת 1947

הוריי ואני

שמי מלכה פרידמן, נולדתי בהרצליה ביום ז' תשרי תש"ט 30.9.1949, ברחוב סוקולוב, שם גרתי עד גיל 4. בגיל 4 עברנו מהצריף הדל לבית בשכונת נווה-עמל. בשנת 1953 נולד אחי היחיד.

שנות ה-50 היו שנות "צנע" – דהיינו המזון שהוקצב לציבור היה באמצעות פנקס תלושים שחולק לכל משפחה. החיים היו צנועים ביותר. העלייה הגדולה לארץ הביאה קשיי קליטה מאתגרים במיוחד. אני כילדה מאוד אהבתי את המרחבים בשכונה ואת הילדים שהיו איתי כל יום. הייתי בגן רק שנה אחת בגיל 5. למדתי עד כיתה ד' בבית ספר "משכונות" ולימים הוא נקרא רמב"ם.

אני בכיתה ב'

בהמשך למדתי בבית הספר בר אילן ובתיכון הדתי בהרצליה.

בכיתה י' מדריכה בבני עקיבא

בסיום כיתה י"ב פרצה מלחמת ששת הימים. המלחמה הייתה קצרה ונטעה בלב העם אמונה כי תמו מלחמות ישראל. המלחמה הסתיימה אך לא שנאת אויבנו, שעד היום (א' באדר תשפ"ד) ממשיכים להילחם בנו.

בשנת 1972 נישאתי לשמוליק פרידמן לבית פרידמן. סבא היה בצבא קבע ורוב הזמן לא היה בבית. בשנת 1974 נולדה שרית ובשנת 1976 נולד לירון.

שמוליק ואני ביום נישואינו וכזוג

מאז סיום לימודי בשנת 1970 עסקתי בהוראה ועשרים שנה לאחר מכן עסקתי בהדרכה פדגוגית של מורים בערים שונות במרחב גוש דן. מאוד אהבתי את עבודתי וזכיתי לתגובות חיוביות מאוד. במשך השנים טיילתי רבות בחו"ל ובמיוחד נהניתי לטייל עם נכדים שהגיעו לגיל מצוות. עם כל נכד ביליתי שבוע בחו"ל במסגרת של חוויות בלתי נשכחות.

בשנת 2009 סבא שמוליק נפטר. את חלק מהנכדים הוא לא זכה להכיר. המשפחה שלנו היא גאוותו. השבט שלנו מונה 11 נכדים ונין אחד. אני מעורבת וגאה מאוד במשפחה שהיא כל עולמי.

עץ המשפחה שלנו

הזוית האישית

סבתא מלכה: התוכנית חשובה לקירוב לבבות, קשרים בין הדורות חשובה בכל גיל ומקום.

מיטב: התוכנית יצרה מפגש שבועי עם סבתא, נהנינו מהמפגש הקבוע.

סבתא מלכה