מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים גולדנברג, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחיי ומעלה אותו אל מאגר המורשת של התכנית.

בשנת 1957 הגענו משפחתי ואני לישראל באונייה שנקראה "צ'רילסון". ירדנו בחיפה ואחרי התארגנות נסענו לכפר סבא. באותה תקופה הגיעו לכפר סבא עולים מפולין מכיוון שפתחו את הגבולות. לאחר שנתיים-שלוש הגיעו עולים חדשים ממרוקו ולאחריהם הגיעו עולים מפרס וגם מרומניה.

בכפר סבא חיכתה לנו הדודה שלי והכל היה שונה ומשונה. הסתכלתי למעלה, למטה – הכל היה שונה, אפילו הצבעים של השמיים היו אחרים משהיו בפולין, והיה חם, מאוד מאוד חם.

אחרי כמה ימים אימא שלי לקחה אותי לבית הספר. נכנסתי לכיתה א' בבית ספר גורדון בכפר סבא. הילדים שבכיתה – רובם היו עולים חדשים כמוני והמורה הייתה צברית מושלמת (כלומר לא ידעה שפה אחרת חוץ מעברית). אימא שלי דאגה ודיברה עם המנהל, והוא הבטיח לה שעד חנוכה כולם ידברו עברית. היא לא כל כך האמינה, אבל באמת כך היה – ילדים קולטים מהר שפה ומהר עושים לעצמם חברים.

השכונה בה גרנו נקראה שיכון "מצקין" הבתים היו בצורת רכבת, ארבעה בתים מחוברים ברצף וכך מסודרים בשורות. לכן אם תעברו שם היום, תראו קרון של רכבת ברחוב הגליל. הבתים שקיבלנו היו מאוד מאוד קטנים – 25 מ"ר, ולכן רוב הזמן היינו (הילדים) בחוץ. באותו זמן לא היו כבישים ומכוניות אז כל הזמן שיחקנו בחוץ כאילו כל השכונה הייתה מגרש משחקים אחד גדול. שיחקנו בחבל קפיצה, בכדור גומי וחמש אבנים. לפעמים יוסי ג. היה יוצא עם אקורדיון ומנגן ואז כל הילדים היו מקיפים אותו ורוקדים. רקדנו הורה, זו הייתה גולת הכותרת שלנו.

היו לי חברות טובות במצקין ואני בקשר איתם עד עצם היום הזה, מה שנקרא – חברות לעד.

סבתא וחברותיה

למדתי בבית ספר גורדון. איתנו בבית הספר למדו ילדים מפנימיית עלומים. למדתי שנה אחת בבית ספר ברנר וסיימתי לימודי בתיכון כצנלסון. במקביל ללימודי התיכון למדתי שרטוט מכונות כי רציתי ללמוד מקצוע.

שירתי בחיל המודיעין כשרטטת, עסקתי בזה בצבא וגם לאחר השירות הצבאי. עסקתי בזה כל חיי.

בתקופת הנערות אהבנו לרקוד ריקודים סלונים. מכיון שבימי שישי בערב לא הייתה תחבורה ציבורית ולא היה לנו מה לעשות, פנינו לעירייה והם נתנו לנו חדר במבנה המפלגה ושם רקדנו ריקודים סלונים. התחתנתי עם קרול שהיה החתיך מהחבורה והיה רקדן מוכשר. נולדו לנו שלושה ילדים, שני בנים ובת, ויש לנו עשרה נכדים מקסימים.

הזוית האישית

עילי הנכד המתעד: במפגשים בתכנית עם סבתא למדתי על סבתא שלי והחיים שלה בצעירותה, למדתי שהיא אהבה לרקוד, שהייתה שרטטת וכשהגיעה לישראל עברה מיד לכפר סבא ועל החיים בשכונת מצקין. מאוד נהניתי מהמפגשים עם סבתא לאורך התכנית.

סבתא מרים: בתוכנית הקשר הרב דורי היה מאוד מעניין ומאתגר. גיליתי שיש לי נכד מאוד חכם ומצחיק עם חוש הומור בריא.