מאגר סיפורי מורשת

שמי שושי סלטון, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי אריאל, יחד אנו מעלות סיפור מחיי אל מאגר המורשת של התכנית.

נולדתי ביום גשום בבית ליד. באותה תקופה ילדים נעלמו. הייתי הילדה השביעית במשפחה. אימא שלי לא הסכימה להתפנות לבית חולים מחשש שיחטפו אותי.

ממשפחה עשירה מאוד בעיראק הפכנו למשפחה ענייה. על אף המצב הכלכלי הרעוע, לא איבדנו את חוש ההומור. היינו משחקים בסביבת הבית באבנים ובכל מה שמצאנו. הייתי הילדה המפונקת. אבי היה קונה לי ממתקים והאחים שלי היו מקנאים בי. אהבתי מאוד לרקוד ריקודי עם.

לימים גדלתי והפכתי למורה למדעים.

יום אחד פגשתי חבר מתקופת בית הספר היסודי, ותוך חודש ארגנתי מפגש של כל חברי הכיתה והמורים שנשארו בחיים. עד היום  – כבר עשרים שנה – אנחנו נפגשים בבתים בטיולים בשמחות ובאבל. יש בקבוצה חברות אמיתית שיש בה הרבה עזרה הדדית.

אחד הזכרונות של חבריי מן העבר היה הצחוקים שהיו בבית שלי. גרנו עשר נפשות בשלושה חדרים וכמו בילדותי המשיכה תחושת האושר. אלו הרגעים עליהם אני מעריכה את הוריי ואת הקשיים עמם התמודדו בגידול שלנו.

הזוית האישית

סבתא שושי: הייתה לי חוויה מיוחדת עם הנכדה במסגרת התכנית.

אריאל הנכדה המתעדת: הייתה לי חוויה מהנה, אני שמחה שהשתתפנו בתכנית.