מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעקירה לתקומה – העמותה למורשת המעברות

בני אשר יו"ר העמותה להנצחת מורשת המעברות
בני אשר בילדותו במעברה (עם הכובע)
חזונו של בני אשר הפך למציאות

"הרגשתי שנוצרו התנאים" – בני אשר

באפריל 2017 העלה בני אשר את משנתו ופרסם אותה באתר העמותה "המעברות – מעקירה לתקומה", עמותה אותה ייסד והוא משמש כיו"ר העמותה.

וכך כותב בני:

"לאורך שנים רבות ובמיוחד לאחרונה, הרגשתי באמירה ובהתייחסות, שתקופת המעברות בשנות החמישים – לוטה בערפל. המעברות, שנבנו על ידי המדינה, כדי לאפשר את קליטת גלי העלייה, מכל העולם, הפכו עם השנים, לשם נרדף של נחשלות, עוני, הזנחה וקשיי קליטה ופרנסה – משהו להתבייש בו.

סיפורן של המעברות, מפעיליהן ותושביהן, לא נשזר בסיפורה ההירואי של הקמת המדינה, בנייתה ויצירת מארג אנושי וחברתי מהמפוארים בהיסטוריה של עמנו בפרט, ושל העולם בכלל. בשנים האחרונות התחלתי לפרסם סיפורים אישיים בין חברי ומשפחתי, בהם נשזרו סיפורים מחיי בשתי המעברות בהן עברה ילדותי: מעברת אוהלים ברחובות ומעברת צריפים בכורדאני ב' (בין קריית ים לצור שלום).

עברתי בהן ילדות נפלאה ובונה! הכרתי אנשים וילדים נפלאים, שנשזרו בחיי החברה והעשייה בארץ, ואיבדתי במלחמות שני חברי ילדות שלחמו במלחמת יום כיפור (אולי גם נוספים). כל פעם נדהמתי מחדש לראות כמה דל המידע של חברי ובני משפחתי המורחבת, על תקופה חשובה זו ואנשיה. לאחרונה התגברה תחושה זו. במיוחד, או שלא, עם התקרב מועד חמישים השנה למלחמת ששת הימים, ובעוד שנה נחגוג 70 שנה למדינה, הרגשתי שנוצרו התנאים!

החלטתי לפעול למען מורשת המעברות ואנשיהן – ובמיוחד של דור ההורים שלנו שרובם כבר אינם , כדי שהדורות הבאים ילמדו ויחושו בצורה מעשית את התקופה החשובה ההיא. זה נכון גם לתושבי ישראל, החיים בארץ ומחוצה לה, אבל גם לתיירים ולאנשי מעשה מן העולם היכולים ללמוד ממה שנעשה בארץ בקליטת כמות אנשים הגדולה מכמות האנשים הקולטים אותם. הנושא אקטואלי גם היום – עם התגברות גלי ההגירה והפליטים בעולם כולו.

הפעילות המתוכננת תדרוש זמן, כספים, מחקר, תיעוד ו….הרבה נחישות – הן בהקמתה והן בהפעלתה לאורך השנים. אני מקווה שניסיוני, והידע המקצועי שלי יעזרו בהצלחת המשימה. יחד עם זאת, אני יודע שגורל הפעילות יהיה בידי חברים ואנשים טובים, שמבינים את חשיבותה ומוכנים להירתם לעזרה".

זיכרונות מהמעברה

סיפורו האישי של בני, מראיון שערכה עמו מירי שחם, פורסם באתר העמותה "המעברות – מעקירה לתקומה":

"בני אשר, יליד אלכסנדריה, הגיע למעברה ברחובות עם הוריו בהיותו בן ארבע וחצי. בני הוא מספר סיפורים בחסד, אחד כזה שתוך דקה מהרגע שהוא פוצה את פיו, כבר מקיפה אותו חבורה מעריצה ששותה את דבריו בצמא, מתגלגלת מצחוק תוך כדי ניגוב דמעה. בני הוא גם הרוח החיה מאחורי עמותת "מעברות – מעקירה לתקומה" שפועלת לשימור זכר מורשת המעברות.

סיפורו האישי תועד גם במסגרת המיזם "רואים את הקולות", הפרוייקט הלאומי לתיעוד מורשתם המפוארת של יהודי ארצות ערב ואיראן. , ביוזמת המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך – אגף מורשת, יד בן-צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.

מהלכה למעשה – "גם לנו מגיע!"

בני, אמר ועשה, הוא החל בנחישות רבה להפיץ את משנתו בערוצי התקשורת השונים, בהם פעל להקמת מוזיאון "מעברות".

"בני אשר (71) מנתניה העביר את שנותיו הראשונות כילד במעברה, לצד הוריו שעלו ממצרים, על אף הקשיים והמחסור, הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ולאחר השחרור למד בטכניון. כיום, כשהוא בעלים של חברה לייעוץ ומסחר, הוא פועל למען הקמת מוזיאון למעברות, כדי להנציח את האנשים שנפקדו מהנרטיב הציוני בימיה הראשונים של המדינה. (8.08.2017, מתוך כתבה של ג'ני אלעזרי ב-Mynet נתניה).

בכתבה הגדולה שפורסמה במאגזין הדברות ע"י מיכל אריאלי בתאריך 08.06.21מספר בני את סיפורו האישי ואת נחישותו הבלתי נילאית להמשיך במפעל חייו: "אני עובד יחד עם מתנדבים נוספים, ויחד אנו מתעדים אנשים ואוספים עדויות מכל הארץ, מכל העדות ומכל אלו שרוצים ונכונים לספר לנו את הסיפור האישי והמשפחתי שלהם. לפעמים אנחנו מחפשים אותם ממש בנרות, ואף מעודדים אותם לספר, כי לא לכולם זה קל".

בני מסכם במילים: "כשאני מראיין אנשים אני שואל אותם שאלות קבועות, אך לבסוף מבקש מהם לומר במילים שלהם שלוש נקודות שלדעתם חשוב לציין על המעברה. כמעט כולם אומרים לי משפט מסכם: 'היה קשה, אבל היה חשוב, כי המעברה עיצבה לנו את כל החיים'".

 

תכנית הקשר הרב דורי והעמותה להנצחת מורשת המעברות

תכנית הקשר הרב דורי מכבדת בהוקרה את יוצאי המעברות באירוע חגיגי שהתקיים במוזיאון אנו- מוזיאון העם היהודי בתאריך 08.06.21, בתמונה עפרה ישראלי מנהלת תכנית הקשר הרב דורי ובני אשר יו"ר העמותה להנצחת מורשת המעברות

תמונה 1

תצוגת מינייטורות מתקופת המעברות – במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי, שהוצגה בלובי בכניסה לערב ההוקרה

תמונה 2

סרטון אירוע ההוקרה לאנשי המעברות 8.06.2021 

במהלך האירוע סיפר בני אשר, כיצד נולד הקשר בין תכנית הקשר הרב דורי לעמותת "המעברות"?

בני מספר:

הכל התחיל במקריות ממש, אחד מחברי הנהלת העמותה, לא היגיע לכמה ישיבות הנהלה, והוא ממש בחור אחראי, שאלתי אותו מדוע הוא לא מגיע? הוא  סיפר שהוא לא היגיע כי הוא משתתף יחד עם אשתו נעמי בתכנית בבית ספר של נכדתו, זו תכנית בה הם נפגשים 14 פעמים יחד עם הנכדה ומספרים לה ומתעדים את סיפוריהם – על זה הוא לא יכול לותר! כמובן שהתלהבתי והגעתי לפגישה עם מנהלת בית הספר ביקנעם וכך נחשפתי ל"תכנית הקשר הרב דורי". משם הכל התגלגל הלאה, יצרתי קשר עם מנהלת התכנית עפרה ישראלי ועם נציגי התכנית במשרד לשיוויון חברתי והבנתי שיש פה חיבור נפלא לשיתוף פעולה.

(צילום אילן טאוב)

שיתוף הפעולה המבורך התחיל מסורת חדשה של תיעוד מורשתם וסיפוריהם של אזרחים ותיקים "בוגרי המעברות". זו השנה השנייה בה מתקיים אירוע ההוקרה ליוצאי המעברות במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי, אירוע שנתי שהפך למסורת אותה נציין מידי שנה בשנה. סיפורי האזרחים הותיקים, יוצאי המעברות, מתועדים במאגר סיפורי מורשת של תכנית הקשר הרב דורי, במוזיאון "אנו".

מצגת תמונות מערב ההוקרה ליוצאי מעברות 8.06.21

 

אירוע הוקרה השני – 22.2.2022 במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי

תמונה 3

אירוע ההוקרה השני המשותף לתכנית הקשר הרב דורי ועמותת "מעברות – 22.2.22

בני אשר מספר על הקשר

הזוית האישית

עפרה ישראלי, מנהלת התכנית: בני ואני הכרנו באמצעות החיבור שנעשה ביננו על ידי המשרד לשוויון חברתי.זה היה בפברואר 2019 וכך נולד שיתוף הפעולה, מתוך ראייה של חזון משותף לשמר את תיעוד סיפוריהם ומורשתם של יוצאי המעברות בישראל. נרתמנו לאתגר והתחלנו לבנות ביחד שאלון עומק לתיעוד סיפורי המעברות של האזרחים הותיקים, במסגרת הקשר הרב דורי. במקביל המשכנו באיתור אזרחים ותיקים, המשתתפים בתכנית שלנו, שלהם סיפורים מתקופת היותם במעברות עם עלייתם ארצה.

זו השנה השנייה בה אנו מקיימים את אירוע ההוקרה להנצחת מורשת המעברות, מסורת חשובה שבודאי תמשיך גם בשנים הבאות.

מילון

עמותת מעברות
להנציח את הסיפור המופלא של המעברות ואנשיהן – העולים וקולטיהם. לספר את חיי העולים במעברות, שהיוו את כור ההיתוך ליהודים עקורים ממדינות רבות שהחליטו לסיים את הגלות ולבנות את חייהם במדינה היהודית שזה אך קמה. (מתוך אתר העמותה)

ציטוטים

”"הרגשתי שנוצרו התנאים"“

הקשר הרב דורי