מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דוריף במסגרתה אני מתעד סיפור מחייו של סבי, דוד מזרחי.

לסבי לא היתה ילדות פשוטה. הוא הגיע ממשפחה עניה, יוצאי עיראק. היו ימים בהם לא היה לו אוכל ונאלץ לאכול רק לחם ומים. אמו ואביו עבדו מהבוקר עד הערב בכדי לפרנס את המשפחה, והוא נאלץ להתמודד עם קשיי הילדות לבדו עם אחיו הגדולים, ששמרו עליו ועזרו לו בלימודים.

בגיל 18 סבי התגייס לצה"ל ושירת בגולני. בתאריך 6 באוקטור 1973 ביום כיפור, פרצה מלחמת יום כיפור. במלחמה עצמה אורגנו כוחות צה"ל בשש אוגדות שריון, שלוש מהן הוצבו בחצי האי סיני ושלוש הוצבו ברמת הגולן. בנוסף הוצבו מסגרות עצמאיות קטנות יותר, חטיבתיות ואחרות, שהוצבו בחזיתות משניות. בתפקידו היה סבא מפקד פלוגת לוחמים ומקלען בגדוד 13 פלוגה ב', אשר הוצבו ברמת הגולן.

סבא מספר: "המלחמה היתה קשה מאוד. היא הפתיעה את מודיעין צה"ל ואת כל עם ישראל. הייתי בבית הכנסת, זה היה יום הכיפורים. באותו היום עברו עם רמקולים וביקשו מהחיילים לחזור באופן מיידי לבסיסים. חזרנו במהרה, היינו כל כך נאמנים לארץ ישראל ולשלומה שכלל לא דאגנו לשלומנו. הדאגה היחידה והחשובה ביותר הייתה מדינת ישראל. כוחות הסורים הגיעו מוכנים לקרב, עם כלי נשק רבים ומשוכללים, טנקים, מטוסים וחיל רגלים מיומן וניסו לכבוש את רמת הגולן. מוצב החרמון הישראלי, ששימש מוצב תצפית חשוב של המודיעין, נפל בידי הסורים. בשלב הזה במלחמה הבנו שאכן הסורים חזקים.

זירת הצפון התאפיינה ברכסי הרים גבוהים קשים למעבר ומכשולים טבעיים שהקשו על תנועה של כלי רכב ממונעים, מה שגרם ללוחמים ברמת הגולן קושי רב נוסף. בשל הקושי בתנועה של כלי רכב בצפון מצוקת המים והאוכל גברה בקרב החיילים. אכלנו ושתינו מעט בכל פעם, לא ידענו אם ומתי נקבל אספקה נוספת. זו הייתה מלחמה קשה מאוד."

אני חושב שסבא שלי גיבור, גם על ילדותו הקשה, וגם על השתתפותו במלחמה ולחימתו בשטח.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר אורט אפק בקריית ביאליק, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה חן שחבר.