מאגר סיפורי מורשת

שמי נועם גביזון, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. סבי משה, החליט להשתתף השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ושמח לספר את סיפור חייו ואת המסע הקשה שעבר.

ילדותו של סבא משה

סבי משה נולד בכפר סבא בתאריך 10.2.1951, בן בבית האבן שהוא כיום מועדון. שם המשפחה של סבי הוא אליהו. כאשר אביו אליהו ודודו מנשה עבדו יחד בחברה לבנייה "סולל בונה" לא הסכימו ששני אחים יעבדו באותה העבודה, ולכן אביו של סבי שינה את שם המשפחה מכהן לאליהו. סבי נקרא על שם אחיו של אביו, משה ז"ל. שמות הוריו הם: ג'ולט ז"ל ואליהו ז"ל. לסבי שמונה אחים: פנחס ז"ל, שניפטר בגיל 48 מדום לב. ראובן, רבקה, כדורי, שושנה, זהבה, חוגי והדסה.

אמו ג'ולט ז"ל הייתה עקרת בית, עד אשר בעלה אליהו ז"ל נפטר ולכן נאלצה לפרנס את המשפחה ולגדל את התינוקות בביתה. כשסבי היה קטן דיברו בבית גם בשפה עיראקית וגם עברית. משפחתו גרו בבית קטן מאוד, חדר וחצי אחד עשר נפשות. היו שתי מיטות והמון מזרונים ובכל לילה היו פורסים את המזרונים והשמיכות והיו הולכים לישון, בבוקר מסדרים הכול מחדש וכך חוזר חלילה. מקלחת ושירותים היו מחוץ לבית. בימי שבת ובימי חופשה משפחתו לא נהגה לעשות משהו מיוחד הם היו בבית. בימי שבת משפחתו נהגה לאכול טבית, שזה חמין עיראקי. בימי שישי היו נוהגים לאכול קובה.

בגיל 13 חגגו לסבי בר-מצווה בחצר הבית. הוזמנו לחגיגה בני המשפחה המורחבת והמצומצמת, חברים של הוריו וקצת חבריו.

סבי בנערותו

תנאי החיים של סבי היו קשיים מאוד, כיוון שאבא של סבי נפטר כשהיה בן 41, סבי היה אז בן 14 ואחיו הגדול כבר היה נשוי ולכן פרנסת הבית הייתה מוטלת על כתפי סבי, שנשאר הבן  הבוגר בבית. סבי למד בבית הספר יסודי "רמז" שש שנים, לאחר מכן למד ביה"ס "אוסישקין" שנתיים בכיתות ז'-ח'. סבי למד עד גיל 14 והחל לעבוד בחקלאות בתור מפעיל טרקטורים. בחופשות עבד אצל משפחת שוסטר וכך עזר לאמו בפרנסת המשפחה. בתקופה זו למד במשך שנה במסגרת לימודי יום אחד בשבוע ברמת גן בעבודת מסגרות.

השירות הצבאי

סבי התגייס לצבא בשנת 1970. הוא שירת בסיני על קו בר-לב בחיל ההנדסה הקרבית (צמ"ה – מפעיל טרקטורים הנדסיים). סבי הגיע הביתה פעם בשישה שבועות. הוא ויתר על החופשות שלו והיה מחליף חיילים במשמרת שבת תמורה לתשלום, שאותו נתן לאמו לפרנסת המשפחה. במהלך השירות בצה"ל סבי השתתף במלחמת יום הכיפורים. סבא השתחרר מצה"ל בשנת 1973.

מלחמת יום הכיפורים

"מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית. (ויקיפדיה)

סבא משה מספר על מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבטו

"הייתי בן 22 ונשוי טרי לסועד, כמעט חודשיים. אני זוכר שבאותו יום היינו בבית כנסת. קראו בכרוז וברדיו את סיסמת הגיוס שלי, הלכנו למקום המפגש ותיכף גויסנו למילואים.

יצאנו לכיוון סיני, הייתי בכל מיני מקומות בסיני. במלחמה שרתי בחיל הנדסה קרבית – צ.מ.ה. – ציוד מיכני הנדסי. תפקידנו תמיד היה להיות ראשונים, היה עלינו לפתוח את צירי דרכים לשיירות של לוחמים, שהיגיעו בעקבותינו.  לאחר שבועיים וחצי בשטח ללא מקלחת, אני זוכר שהביאו מקלחות לשדה (לסיני) וכך התקלחנו. היו מחלקים לנו מנות קרב מיוחדות. בהמשך הציבו באמצע השדה מטבח, שבו היו הלוחמים מבשלים לעצמם ארוחות. חזרתי לביתי לאחר שלושה שבועות עייף ותשוש".

לאחר השירות בצה"ל, סבי המשיך לשרת בשירות המילואים עם שנים רבות והשתתף מאז בכל מלחמות ישראל. במילואים השתתף במלחמת ההתשה ובמלחמת לבנון. הוא המשיך להתגייס לשירות המילואים עד גיל 48, בו שוחרר כחייל קרבי.

לאחר השירות בצה"ל סבי עבד בתור שכיר עד גיל 29 ובשנת 1981 הפך לקבלן עצמאי לפינוי פסולת.

סבא בצבא

בהיותו בן 27 אביו, אליהו ז"ל נפטר בשנת 1965. בהיותו בן 53 אמו ג'ולט ז"ל נפטרה, בשנת 2004. סבי נישא לסבתי סועד בתאריך 30.8.1973 כשהיה צעיר בן 23. הם נישאו באולמי "בוקומין" שבתל אביב. תחילה גרו בבית משפחת סבי ולאחר מכן עברו לגור בפתח תקווה במשך שש שנים ושם נולדו בנותיהם הראשונות: אימא שלי, הבת הבכורה, לימור. השמחה המשפחתית של סבתי וסבי הייתה רבה כאשר הודיעו להם שסבתי בהריון הראשון עם אמי, כי זה היה לאחר שלוש שנים של ניסיון להיקלט להריון. אחרי אמי, נולדה בתם השנייה, מיטל, היא דודתי. לאחר מכן הם עברו להתגורר בכפר סבא, ושם נולדו שאר ילדיהם: אלי, שמרית, שי, וספיר.

שי, הוא הדוד המיוחד במשפחה, הוא נולד עם תסמונת דאון, הוא תמיד אוהב לצחוק. כיום הוא בן 32 והחלום שלו הוא להיות זמר, הוא הכי אוהב להיות עם משפחתו. הוא ילד רגיש שיודע להרעיף אהבה לסביבה וכולנו אוהבים אותו.

זה סיפורו של סבי היקר. כיום סבי בן 71, אבא לששה ילדים וסבא ל-17 נכדים!!!

הזוית האישית

הנכדה נועם: אני ממש נהנתי בתוכנית הקשר הרב דורי, הכרתי יותר לעומק את סבי והיה ממש כיף לתעד את סיפורו.

סבא משה: אני מאוד נהנתי להשתתף בתכנית קשר הרב דורי. ממש אהבתי לספר את סיפור חיי ומה שעברתי. נהנתי במיוחד ביום העיון במוזיאון "אנו". התוכנית הזאת ממש קישרה ביני לבין נכדתי.