מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור תיעוד אודות סבתא שלי, יוספה קייזרמן, בת למשה ולמלכה אהרונוביץ' אל מאגר המורשת של התכנית.

סבתא יוספה נולדה בתאריך 16.1.2.1952 בבית החולים "אסותא" בתל אביב. יש לה אח אחד בשם גדעון ושמונה נכדים מקסימים. מוצא הוריה של סבתי, משה ומלכה, הוא ברומניה, שם גרו בעיר יאש. הוריה של סבתא עלו ארצה בעלייה לא חוקית בשנת 1947. לאחר שאביה, משה, החליט כי אין ליהודים יותר מקום ברומניה, הם התארגנו בקבוצה ונסעו לעיירה השוכנת בגבול רומניה-הונגריה, שם חיכו למדריך שיבריח אותם לצד השני של הגבול, מכיוון ששלטונות רומניה לא אישרו יציאה מהמדינה. לאחר שעברו את הגבול להונגריה, הם הגיעו לעיר הבירה בודפשט, שם קיבלו אותם אנשי הארגון הבינלאומי היהודי, ושליחים מארץ ישראל.

הם שהו בבודפשט כשבוע, ולאחר מכן עברו את הגבול לאוסטריה. באוסטריה התאספו פליטים יהודים מכל רחבי אירופה, ומשם הארגון הבינלאומי היהודי התחיל לארגן את העלייה ארצה. לאחר שלושה חודשים ששהו באוסטריה, הם הועברו לגבול עם איטליה, חצו את הרי האלפים המושלגים ברגל בחורף, והגיעו לצד האיטלקי.

באיטליה שהו כארבעה חודשים, עד שהגיעו לעיר נאפולי בדרום איטליה. שם חיכו מספר ימים עד ששליחי הסוכנות היהודית סידרו להם דרכונים מזויפים, ועד שתגיע האונייה שתיקח אותם לארץ ישראל. הם הפליגו במשך ארבעה ימים על האונייה "קטרזה" עד שהגיעו לסביבות חופי ישראל. האונייה לא יכלה להיכנס לנמל תל אביב ומעליה חגו מטוסים מצריים שניסו להפציץ אותה, אך ללא הצלחה. הם הועברו מהאונייה אל חופי ישראל בסירות מנוע. הוריה של סבתא הועברו לבית העולים בנתניה, שם שהו כחודש ולאחר מכן עברו לרמת גן והתבססו שם.

יוספה גדלה בעיר רמת גן שם למדה בבית היסודי "הגבעה" ולאחר מכן בבית ספר תיכון "דביר", במגמת סוציולוגיה. יוספה וחבריה לשכונה נהגו לשחק הרבה במשחקים כגון קלאס וגומי וכו'. בנוסף על כך, יוספה הייתה גם מדריכה בשבט הצופים ירקון. בבית הספר היסודי היא מאוד אהבה לעזור ובמיוחד אהבה לעזור בבישולים לתלמידים בחדר האוכל. יתר על כך, בילדותה היא חוותה את מלחמת ששת הימים והיא אפילו זוכרת שהם עזרו בתיכון במילוי שקי חול להתגוננות.

לאחר שסבתא סיימה את הצבא והשתחררה, היא הלכה להתעסק בתחום הרפואה בתור אחות בבית החולים השרון במחלקת הדיאליזה. את המקצוע למדה בבית החולים השרון ובשנת 1997 טסה לבוסטון על מנת להשלים את התואר הראשון במערכות בריאות. במהלך העבודה בתור אחות היא עבדה במשרד הבריאות בניהול ופיקוח על טיפות חלב בעיר פתח תקווה.

בשנת 1974 חבריה של יוספה הכירו לה את בעלה נתן ובסוף שנת 1975 התחתנו השניים בעיר רמת גן. בשנת 1977 נולד בנה הבכור רונן, בשנת 1979 נולדה בתה דורלי ובשנת 1985 נולד בנה הצעיר מיכאל, שנולד ביום שבו אמה נפטרה. בשנת 2006 הגיעה לעולם הנכדה הראשונה של יוספה, מעיין. בשנת 2007 נולד נכדה האהוב יובל ומאז נולדו לה עוד שישה נכדים יפים ומקסימים. במשך השנים היינו יוצאים כל המשפחה לחופשה ביום ההולדת של יוספה והיינו מטיילים יחדיו.

סבתא יצאה לגמלאות בשנת 2013 ומאז היא ממשיכה לעבוד בתור אחות מערכות תפקודיות בביטוח לאומי. בנוסף, היא עוזרת לילדיה עם הנכדים וממשיכה לטייל בארץ וכמה פעמים בשנה יוספה ובעלה טסים לחו"ל כדי לטייל במקומות מיוחדים בעולם.

לסבתא יש תחביב שהוא לרוץ, היא אפילו השתתפה בכמה מרוצים של 10 ק"מ. סבתא מאוד אוהבת לרוץ והיא סיפרה לי שהמרוץ שהכי ריגש אותה היה מרוץ בשנת 2016 בתל אביב, מכיוון שבמשך כמה שנים היא ניסתה לשכנע את ילדיה לבוא ולרוץ איתה ביחד וכל פעם זה התבטל בגלל סיבות כלשהן. במרוץ ההוא סבתא כבר הייתה בטוחה שרק היא וסבא ירוצו, אבל מה שסבתא לא ידעה הוא שסבא והילדים שלה עשו לה הפתעה וכמה דקות לפני הזינוק הם הפתיעו אותה ואמרו לה שהם ירוצו איתה. סבתא מאוד התרגשה ומאז היא זוכרת את המרוץ הזה כמרוץ האהוב עליה.

הזוית האישית

יובל הנכד המתעד: במהלך התיעוד נהניתי מאוד לשוחח עם סבתי ולמדתי הרבה על העבר של המשפחה שלי ושל סבתא. אני חושב שתהליך תיעוד הסיפור של סבתא מאוד קירב בינינו. בנוסף, בהתחלה חשבתי שזו תהיה 'עבודה משעממת על היסטוריה ומה באמת יכול להיות מיוחד במשפחה שלי', אבל כשסבתי התחילה לספר לי על היסטורית המשפחה שלי ועל החיים שלה – ממש נשאבתי מסקרנות לתוך סיפוריה של סבתי. אני שמח מאוד שהייתה לי את הזכות הזאת לעשות את זה איתה.

סבתא יוספה: התרגשתי ונהניתי מאוד מהתיעוד ולשוחח עם נכדי יובל. בזכות התכנית הרגשתי שאני חוזרת בזמן, ופתאום נזכרתי באיך הכרתי את בעלי, נזכרתי בהוריי, בחברי הילדות שלי ובזכרונות היפים בחיי.