מאגר סיפורי מורשת

שמי רוני שטופר, נולדתי באמסטרדם שבהולנד בתאריך 3.7.1949. עליתי ארצה בגיל שנתיים בשנת 1951 עם אבי, ניצול שואה מהולנד (אמסטרדם) ואמי השוויצרית (ילידת ציריך).

אבי ליאו ברח מאמסטרדם בשנת 1942 זמן קצר לאחר כיבוש הנאצים את הולנד וההבנה שלו את הסכנה. אבי ליאו בורח ומבריח עימו בני משפחה: אחיו ובני דודיו. הם הגיעו לשוויץ במסלול בריחה מאתגר וקשה דרך בלגיה צרפת ולבסוף ברגל דרך האלפים השוויצרים. לאחר שהגיעו לשוויץ, חזר לאמסטרדם כדי להציל את הוריו ובני משפחה נוספים. עד תום מלחמת העולם השנייה שהתה המשפחה בשוויץ במחנה עבודה. אמי שרי הייתה מביאה אוכל בכל יום שישי וכך הכירו אבי ואמי.

בתום מלחמת העולם השנייה חזר אבי עם אמי לאמסטרדם ודי מהר בחרו לעלות לארץ ישראל. לאחר שעלינו לארץ ישראל הגענו לירושלים. התגוררנו בשכונת תלפיות שהייתה צמודה באותם השנים לגבול עם ירדן עד מלחמת ששת הימים .למדתי בבית הספר גאולים בגיל יסודי, ואת התיכון למדתי בבית חינוך בירושלים. במהלך השנים נולדו לי שני אחים.

התגייסתי לצה"ל בשנת 1967, מיד בתום מלחמת ששת הימים, לסיירת אגוז. את לימודי ההשכלה הגבוהה למדתי במכללת שנקר בהנדסת ייצור. את ההשתלמות ביצעתי באמסטרדם, הולנד. באוגוסט 1972 נישאתי לבחירת ליבי אירית רעייתי, שתחיה.

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גוייסתי לשירות מילואים לגבול בסיני מול הארמייה השנייה. המילואים נמשכו כשבעה חודשים. בשנת 1974 נולדה בתי הבכורה ליאת ואחריה ב-1976 נולדה בתי האמצעית מיכל. בשנת 1985 נולדה אחותן הצעירה, שיר.

בשנת 1994, במהלך שליחות של משרד החוץ בג'נבה, הצטרפתי למוסד לפרק זמן של שבע שנים. לאחר סיום עבודתי במוסד, יצאנו לשליחות נוספת בניו יורק ועבדתי כמנהל רכש הגומלין של ישראל בצפון אמריקה. לאחר שהות של מספר שנים בארץ יצאנו לשליחות בקנדה לחמש וחצי שנים בקונסולית טורונטו.

כיום אנו חיים בהרצליה, אני בפנסיה, מתנדב ביד שרה על בסיס קבוע ומתנדב במד"א כחובש בכיר ונהג, אני כל הזמן לומד ומתפתח. בנוסף אני רוכב על אופניים באופן קבוע משתתף במסלולי רכיבה שונים ומגוונים. בשנים אלו אני בעיקר נהנה ממשפחתי הגדולה ומנכדיי – יש לי תשעה נכדים (בלי עין הרע), ונהנה מלהתנדב ולהגשים את עצמי.

הזוית האישית

אייל הנכד המתעד: בשנת המצווה שלנו וכבוגרים, אנו לוקחים חלק בתוכנית הקשר הרב דורי. תוכנית הקשר הרב דורי, היא תוכנית בה מתעדים הילדים את סיפור חייהם של הדור השלישי. במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, תיעדנו את הסיפור של הדור השלישי (הסבים והסבתות שלנו) והתבקשנו לכתוב את הרגשתנו במהלך התכנית. אני בחרתי לתעד את הסיפור של סבי אהרון רוני סטופר. חשוב בעיני לתעד סיפורים של הגיל השלישי במהלך המפגשים כי זו עוד דרך שלנו להכיר את הסבים והסבתות שלנו. היה עלינו לכתוב את סיפורם, היה מרתק ומעניין לגלות דברים חדשים שלא ידענו על סבא וסבתא. נהניתי מאוד להעמיק את הקשר שלי עם סבא וסבתא.