מאגר סיפורי מורשת

שמי ורדה (סולימן) בנבניסטי.

נולדתי בתימן ועליתי לארץ בשנת 1949, כשהייתי בת שנה וחצי בערך.

יהודי תימן החליטו לעלות לארץ בעקבות מותו של האימאם וההתנכלות של השכנים המוסלמים ליהודים.

הורי צעדו ברגל ועל חמורים שבועות ארוכים, עם ילדים צעירים (אני בזמנו הייתי הצעירה מבין ארבעת הבנות) ועם שאר שכניהם כדי להגיע לעיר עדן, שם חיכו מטוסים שנשלחו מישראל במסגרת מבצע מרבד הקסמים והטיסו אותנו לארץ ישראל. הושיבו אותנו במחנה עין שמר.

לאחר מחנה הקליטה עברנו לפתח תקווה ושם גדלתי. פתח תקווה בתקופה ההיא היתה מוקפת פרדסים ושטחים חקלאיים. בארץ נולדו להוריי עוד שני ילדים, להם קראו ציון וישראל. ילדותינו היתה מאושרת ושמחה, משחקי הילדות שלנו היו קפיצה בחבל, חמש אבנים ו-בית/שדה. אני מאוד אהבתי לשיר ושרתי גם רבות באירועים משפחתיים.

סבתא ורדה בצעירותה

הבית בו גדלתי היה בית מסורתי ולמדתי בבית ספר דתי בבני ברק. האמונה בבית היתה "חייה ותן לחיות", כלומר היינו דתיים אך לא היתה קנאות או כפייה דתית. חלק מילדי השכונה למדו בבתי ספר דתיים ואחרים בבתי ספר חילוניים. בשלב מסוים החלטתי לעזוב את הדת ונהייתי לחילונית. עם זאת, לא התגייסתי לצבא ולא עשיתי שירות צבאי, מאחר ובתקופתי גיוס נשים היה פחות מקובל, בוודאי בסביבתי.

בבגרותי עבדתי שנים בניהול משרד עורכי דין.

את בעלי, שמואל, הכרתי בחוף הים בנהריה. היינו חברים שנתיים ולאחר מכן התחתנו ונולדו לנו שלוש בנות: רוית, מיכל וקרן. והיום כבר יש לנו משפחה גדולה עם שנים – עשר נכדים שעושים חיל כל אחד בתחומו.

מאז פרשתי לפנסיה בגיל 65, אני משתדלת למלא את זמני בפעילויות שמשמחות אותי, כמו בילוי זמן רב עם נכדיי, פגישות עם חברות, חוגים והרצאות שונות ומופעי תרבות.

תקופת הקורונה היתה תקופה קשה עבורי בשל הריחוק מהילדים, משפחה וחברים. אנחנו משפחה קרובה מאוד שרגילה להיות זמן רב בקרבה אחד של השני.

משפחתי מחזיקה בשלושה חפצים מיוחדים מתימן: שופר, ספר תורה וספר שירה של שלום שבזי. כל אחד מחפצים אלה הוא בן מאות שנים והם עוברים מדור לדור.

המשפט שאני בוחרת להעביר לילדיי הוא להיות נאמן לעצמך ולשאוף גבוה, לא לפחד מכשלונות. אם מתאמצים ומשקיעים, מגיעות ההצלחות.

הזוית האישית

סבתא ורדה: החוויה שלי היתה טובה מכיוון שביליתי זמן איכות עם נכדתי וספרתי לה על קורות משפחתי, שזה חשוב כמובן שיידעו את ההיסטוריה של המשפחה. אני מאחלת לנכדתי שתמיד תהיה נאמנה לעצמה, תשמור היטב את קשרי המשפחה המורחבת ובעיקר הגרעינית, ושתהיה שמחה בחלקה שנתברכה בכזאת משפחה.

עפרי: החוויה שלי הייתה מעולה בגלל שביליתי הרבה זמן עם סבתא שלי וגיליתי שיש סיפורים חדשים עבורי שעדין מלמדים אותי עליה. אני מאחלת לסבתא שלי שתמשיך להיות אוהבת, דואגת, אכפתית ובריאה. אני מאחלת מכל ליבי שתמשיכי לאהוב את עצמך כמו שאת שהלב שלך ישאר פתוח תמיד ושתמשיכי לספר לנו סיפורים על ילדותך מעפרי:)