מאגר סיפורי מורשת

שמי איציק בלה, אבא של עזי פז ושירה, סבא של אריאל עופרי ואמילי. אני בן 67 נולדתי בזיכרון יעקב. הוריי עזיז ושדרה בלה ז"ל אשר נולדו בעירק ועלו לארץ בשנת 1948. אבי ז"ל היה ציוני ופעיל עוד בעירק ועזר ליהודים לעלות לארץ. עקב פעילותו הוא היה מבוקש על ידי המשטרה והצבא העירקי. עם עליתם לארץ של הוריי הם הגיעו לגור במעברה בזיכרון יעקב. עם הגיעו לארץ המשיך אבי לעזור ולתמוך בעולים שהגיעו מארצות שונות.

אבי החל לעבוד בחברת עמידר כמנהל סניף ועזר לתושבים לעבור מהמעברה שבה גרו באוהלים וצריפים לקבל בתים למגורי קבע. בהמשך היה סגן ראש מועצה בזיכרון יעקב והיה אחראי על קליטת העולים שהגיעו לארץ בעליה השנייה.

תקופת לימודים

למדתי בבית ספר יסודי בזיכרון יעקב עד כיתה ח', מכיתה ט' עד י"ב למדתי בתיכון חדרה. נהניתי מאוד בתקופת התיכון היו לי הרבה חברים והיינו מבקרים אחד את השני. היינו יוצאים גם ביחד להרבה טיולים.

תקופת שירות צבאי

משנת 1973 עד שנת 1976 התגייסתי לצבא ושרתי בחטיבה 7 חטיבת שריון ברמת הגולן. כחודשיים לאחר גיוסי פרצה מלחמת כיפור. המלחמה הייתה קשה ואיבדתי חברים רבים. מקרה אחד זכור לי היטב עד היום נסעתי לרמת הגולן עם חבר ששירת איתי ביחד ולפני שהגענו לבסיס נפרדנו לאחר כשעה שמעתי שהחבר שלי נהרג.

התקופה שלאחר הצבא

לאחר שהשתחררתי התחלתי לעבוד התחלתי לעבוד בחברת עמידר. במהלך השנים עליתי בסולם הדרגות החל מפקיד, מנהל סניף, מנהל מחוז, מנהל תפעול ומנהל אגף שירות ורוחה בחברת עמידר. במקביל הייתי סגן ראש המועצה וכשנה הייתי ראש מועצת זיכרון יעקב.

הזוית האישית

הנכדה עופרי: "היה לי מאוד מעניין ללמוד על עברו של סבי, גיליתי המון דברים חדשים. סבא שלי עזר להרבה אנשים ושסבא רבא שלי עבד "בעמידר" ותרם גם הוא לזולת. גיליתי שסבא עבד מאוד קשה כדי להגיע למה שהוא היום ושהיו לו המון קשיים בדרך והא התגבר עליהם ושהוא בנאדם טוב."

סבא איציק: "זכיתי לשבת עם עופרי נכדתי האמצעית לשיחה מעניינת שבה שנשאלתי שאלות רבות על אבני הדרך בחיי. השיחה הייתה מעניינת וקרבה אותנו מאוד. זכיתי בעופריקי, נכדה מקסימה ואוהבת."