מאגר סיפורי מורשת

שמי שרית כרמלי סבתא של ירדן ברוס. נולדתי בישראל, בעיר טבריה, בתאריך 3/10/1951, בשם שרה ובגיל 16 כשהוצאתי ת"ז שיניתי לשרית כי אהבתי את השם. יש לי עוד שלוש אחיות שעדיין גרות בטבריה ובסביבתה. הוריי נפטרו לפני הרבה שנים.

בעיר טבריה בילינו הרבה בכינרת, שחינו, אכלנו בחוף ומאוד נהנינו. בילדותי היו לנו משחקים מחוץ לבית כמו משחקי כדור: מחניים, כדור הוקי תחנות, קלאס, חמש אבנים, גולות. בבית היינו משחקים ארץ עיר חי צומח דומם, דוקים, דומינו ומונופול. כשהייתי בבית ספר יסודי וגם בתיכון הייתי בתנועת הנוער הצופים. יצאנו למחנות קיץ ולג'מבורי שזה היה עם לינה בשטח באוהלים. היה לנו גם "אש לילה" – היינו הולכים בלילה עם פנסים היו חוויות של כיף.

בתקופת בית הספר רקדתי גם ריקודי עם במסגרת חוג והיינו להקת ריקוד הופענו בטקסים, בחגים, יום העצמאות  ועוד. למדתי בבית הספר שנקרא "ארליך" עד כיתה ח', ואחר כך המשכתי בתיכון "הגליל".

במשפחתי, היינו חוגגים חגים ושמחות עם כל המשפחה: סבא וסבתא שלי, דודים ודודות היו מכינים בבית מאכלים שמאפיינים את העדה הספרדית. לדוגמא: ממולאים של ירקות, עלי גפן, קישואים, וקובה מבורגול עם בשר מטוגנת וגם מבושלת במרקים מיוחדים, עוגות מיוחדות שנקראות מערוד עם תמרים, ומעמול עם אגוזים והמון אוכל טעים ובריא.

סבתא בסיום בית ספר 

סבא שלי נולד בעירק וסבתא בדמשק שבסוריה גם הם גרו בטבריה. לסבא שלי הייתה חנות תבואות: חיטה, שעורה, גרעינים, קטניות. אנחנו מאוד אהבנו לבוא לסבא וסבתא היה להם בית גדול ליד הכינרת והיינו עושים אצלם את החגים וגם בימי שישי אני הייתי אוהבת לישון אצלם והיה לי כיף שיחקתי עם סבתא שלי קלפים [ מלחמה] ודמקה וסבא היה הולך לבית הכנסת. המנהגים שעברו מסבא וסבתא וההורים שלנו הם קידוש כל יום שישי וגם ילדיי עושים את הקידוש בימי שישי וגם החגים נעשים כמו ליל הסדר קריאת ההגדה, ראש השנה כל הברכות. גם המאכלים בהתאם לחגים.

בצבא שירתי בחיל הקשר בחיפה ושם הכרתי את מי שהפך להיות בעלי. הוא היה נהג באגד חיפה. התחתנו בשנת 1970 ונולדו לנו 3 ילדים בן ושתי בנות. גרנו בחיפה בשכונת יזרעאליה שבנווה שאנן ושם גדלו ילדיי. בהתחלה לא עבדתי. רק כשבתי הקטנה התחילה ללמוד בבית ספר יצאתי לעבוד במעון נע"מת בטכניון כאחראית כיתה גילאי 3 .

מאוד אהבתי את עבודתי כי אני מאוד אוהבת ילדים. ילדיי גדלו וסיימו את בתי הספר יסודי, תיכון , התגייסו לצבא ושירתו בצה"ל.  בני שירת בחיל חימוש, בתי רונית שירתה כצפתית בחיל הקשר בצפון הארץ וטל הקטנה שירתה במודיעין. אני מאוד אוהבת לבשל. אני מכינה תבשילים, מאפים ממולאים, עוגות ועוגיות. אני גם אוהבת לפתור תשבצים ולשיר. התקווה נמצאת בחלומות בדמיון או באומץ של אלו המעזים להפוך חלומות למציאות. אני חולמת לדעת על המחשב את כל הפונקציות והאפשריות. על אף שלמדתי בחוג מחשבים אז אני רוצה להתחיל שוב חוג מחשבים כדי להתקדם יותר ולהפוך את החלום למציאות.

הזוית האישית

הנכד ירדן: "התכנית תרמה לקשר בינינו והוא התחזק בזכות העבודה המשותפת על הסיפור של סבתא שלי, למדנו ביחד על ההיסטוריה המשפחתית שלנו."

היינו רוצים לאחל אחד לשני בריאות, הצלחה והגשמת חלומות.