מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שירה והשנה בחרתי להשתתף בתכנית הקשר רב דורי, במסגרתה אכתוב על חייה ועיסוקיה של דודתי – מניה שרה צברי (אחותה הגדולה של אמי). וכך מניה סיפרה לי:

"נולדתי בתאריך 28.5.1957. הוריי עלו ארצה במטוס בזכות העובדה שאמי הייתה בהיריון (איתי). סבי וסבתי גרו במלון ובית החולים הקרוב ביותר אליו היה בית החולים בחדרה, לכן שם נולדתי. הוריי קיבלו משכנתא בתנאים מועדפים לרכישת דירה של חדר וחצי בחולון, ולשם עברנו.

הוריי הם מנחם גירמנוביץ׳ ושיינדלה ורשאוור. שניהם נולדו בפולין והכירו באוניברסיטה. אבי היה המתרגל של אמי באוניברסיטה בזמן שהיא הייתה סטודנטית. הם גידלו אותי בחום ואהבה, הם היו טובים ביחד ותמיד דאגו לי.

שמי – מניה, הוא על שם סבתי (אימא של אבא שלי). מניה הייתה אישה אמיצה וחזקה אך במהלך מלחמת העולם השנייה מתה מהתקף לב בידי אבי. אבי, אחיו וסבי קברו אותה בעצמם. מניה מתה ב-28 במאי וכזכור אני נולדתי ב-28 למאי (כמובן לא באותה שנה), לכן החליטו הוריי לקרוא לי מניה. אבי הצהיר שזה ״מזל רע״ לקרוא לי על שם מניה שמתה צעירה, לכן החליטו להוסיף לי שם שני – שרה, על שם סבתא של אמי שחיה חיים ארוכים מאוד.

גדלתי בחולון וחוויתי ילדות ״רגילה״. עד גיל 9 וחצי הייתי בת יחידה מפונקת, מלכת הכיתה וקיבלתי כל דבר שרק רציתי. היו לי המון חברות במהלך כל הילדות (גם בגילאי העשרה). חוויות התיכון והחטיבה שלי היו נהדרות ובטח נהניתי מכל רגע. רציתי אח או אחות קטנה. בגיל תשע וחצי קיבלתי את נלי – אחותי הקטנה. במהלך התיכון הייתי פעילה בתנועת הנוער – ״השומר הצעיר״. הייתי מדריכה שם ונהניתי מכל רגע.

בצבא ידעתי שאני רוצה להמשיך להדריך (כמו בתנועת הנוער), לכן שירתי כמ״כית (מפקדת כיתה) ומד״נית (מדריכת נוער). במהלך תפקידי כמד״נית עשיתי הכנות לתלמידי תיכון לקראת הצבא. לאחר ההכנות התלוונו אל התלמידים במהלך שלבי ההתמיינויות אל תפקידם, לשלב זה קוראים הגדנ״ע. אני ליוויתי את התלמידים בגדנ״ע אוויר. תפקידי כמד״נית היה לא קל, התקשיתי עם נוער השוליים שלפעמים התעלם לחלוטין מדברי לא משנה כמה ניסיתי.

יש לי הפרעות קשב. אומנם אף פעם לא אבחנתי אותן, אבל לדעתי גם הן היו לאחת מהסיבות שעברתי הרבה בין עבודות. עבדתי כדיילת אוויר, בבנק, בעיתון הנשים ״את״ ועוד עבודות שונות במהלך חיי.

אני נשואה ויש לי שלושה ילדים מקסימים. יש לי הרבה תחביבים מגוונים, אני אוהבת לקרוא, לטייל, ללמוד שפות, לדוגמא: יידיש, איטלקית, פולנית וצרפתית. בנוסף אני מאוד אוהבת לצפות במחול."

הזוית האישית

שירה המתעדת: במהלך התכנית למדתי רבות על משפחתי, דודתי ועל השוני וגם הדמיון הרב בין הילדות של בני דורי והילדות של הדורות אז. נהניתי מאוד לכתוב ולחקור בתכנית זו ואשמח להגיד תודה מיוחדת למניה, שעזרה לי להעמיק ולהבין.