מאגר סיפורי מורשת

שלום אני שמחה סוקולסקי נולדתי ב1939 בבצרה שבעירק.

ב1951 עלינו ארצה מעירק. אחד האירועים המשמעותיים בחיי הוא העלייה לארץ ישראל. בהתחלה היה קשה להסתגל והתגעגעתי לאחותי אהובה אשר עלתה אחרי לארץ.

עליתי לארץ הישר לקיבוץ גינוסר, גינוסר הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית, השוכן לחופה המערבי של הכנרת, 7 ק"מ מצפון לטבריה, על כביש מס' 90. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. משם אחרי החתונה עברתי לנוף הגליל. נוֹף הַגָּלִיל היא עיר בגליל התחתון ובמחוז הצפון של מדינת ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974 לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963. עד יוני 2019 נקראה העיר "נָצְרַת עִלִּית", בשל סמיכותה לעיר נצרת. נוף הגליל היא עיר מעורבת – כ-56% מתושביה הם יהודים, כ-28% הם ערבים נוצרים ומוסלמים, ו-16% הנותרים הם "אחרים". (ויקיפדיה).

בשנת 1978 עברתי מנוף הגליל למושב ציפורי. ציפורי (צִפּוֹרִי) הוא מושב בגליל התחתון, בקרבת העיר נצרת, כחמישה קילומטר מזרחית למחלף המוביל. הוא נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב שוכן במקום בו שכן היישוב העתיק ציפורי ונקרא על שמו. המושב נוסד בשנת 1949, על אדמות הצמודות לעיר העתיקה ציפורי (מושב הסנהדרין). בנוסף, על אדמות המושב שכן הכפר הערבי ספוריה שנכבש במבצע דקל, על ידי חטיבת כרמלי. חלק מתושבי ספוריה גורשו מעבר לגבול והיתר גורשו לעילוט. אדמות הכפר שהיו שייכות לתושביה ניתנו למושב החדש ולקיבוץ הסוללים.

היישוב נוסד בסיוע הסוכנות היהודית ותנועת המושבים, ומייסדיו, עולים מטורקיה ומבולגריה, עזבוהו ברובם אחרי תקופה קצרה. בראשית שנות ה-50 הגיעו אליו עולים מרומניה שתקעו יתד ונשארו.(ויקיפדיה)

בתחילה הייתי צריכה להתרגל לחיים חדשים, חיי כפר ועבודה בחקלאות. עבדתי כל חיי בחקלאות, יחד עם בעלי ובשנים האחרונות הקמנו יחד   צימרים כפריים. המעבר לציפורי שימח אותנו אחרי שהתרגלנו, והיום אני מאושרת שאני גרה בציפורי.

לסיכום המעבר מנוף הגליל לציפורי היה נהדר, הקמתי את משפחתי בנוף הגליל וילדי וגדלו את רוב חייהם בציפורי, כיום אני סבתא של תום ירדן אריאל אוריה שחר ונועה.

הזווית האישית

שמחה סוקלובסקי ונכדתה נעה בן סימון, השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר יחד בגבעת אלה, בתשפ"ב 2022