מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתוניס בעיר ג'רבה להורי: בנימין (נינו) ורחל. נולדו להם שמונה ילדים חמש בנות ושלושה בנים. אני האחות הכי קטנה במשפחה. בבית, הורי נהגנו לדבר בשפות צרפתית וערבית. שמי נקרא על שם סבתי שנפטרה (סרינה). אמי עבדה כעקרת בית ואבי עבד כמוכר ויוצר ממתקים. בבית הורי היו שלושה חדרים וגרנו בשכונה יהודית. ערכנו קניות בחנויות הקרובות לבית.

משחקי הילדות שהיו לנו ושאהבנו לשחק בהם הם: גולות, גוגויים, 5 אבנים ולהכין בובות מגרביים. המאכל האהוב אלי הוא: קוסקוס עם קציצות. פעם היו ממתקים, אבל אבי העדיף שנאכל ממתקים בריאים שהוא מכין בבית.

מקומות עבודה שעבדתי בהם היו: תפירה במתפרה, בגן ילדים ובמפעל שוקולדים.

בחגים היינו נפגשים עם כל המשפחה ועשינו מסיבות ושמח והכנו מאכלים מיוחדים כגון: קוסקוס, פריקסה, קציצות ועוד הרבה מאכלים טעימים.

העלייה לארץ

עליתי לארץ עם משפחתי בגיל שלוש וחצי, עלינו כולם ביחד מטוניסיה לישראל. אני לא ממש זוכרת הרבה כי הייתי קטנה, אבל אני זוכרת שמאוד התרגשתי להגיע לישראל.

התחביבים שלי הם: להיפגש עם חברות וללכת איתם לטייל ולפעמים גם לעשות קניות.

סדר היום שלי הוא כזה: אני קמה כל בוקר שוטפת פנים ושותה קפה עם עוגיות/עוגה, ולאחר מכן יוצאת למועדון. וכשאני חוזרת אני מכינה אוכל ומסדרת את הבית. לאחר מכן הולכת קצת לישון צהריים. אחר כך אני קמה שותה קצת תה והולכת עם חברות לטייל. לבסוף אני חוזרת הביתה מתקלחת ומתארגנת לשינה רואה טלוויזיה ונרדמת.

הצמיד שעובר בירושה במשפחה

החפץ שעובר אצלנו מדור לדור במשפחה הוא צמיד הזהב. כל בת מקבלת אותו מדור לדור בזמן שלה. אני ואחיותיי קיבלנו אותו בגיל 17 ביום הולדת.

התאלמנתי לפני 11 שנים ואני חייה לבדי. בעלי נפטר ממחלת הסרטן ואני כל הזמן חושבת עליו ומתגעגעת אליו, אבל אני יודעת שהוא תמיד אצלי בלב. לפני שבעלי, דוד, נפטר תמיד היינו הולכים לטייל ביחד והיה לנו ממש כיף.

יש לי ארבעה ילדים שלושה בנים ובת. מהם יש לי שישה עשר נכדים ושני נינים. כל הזמן אני הולכת לפגוש אותם.

הזוית האישית

נכדה נופר: מאוד נהנתי לשמוע את סבתא מספרת לי עליה וגיליתי דברים חדשים שלא ידעתי אליה.

סבתא שרה: שדיברתי על תקופות מהעבר, נזכרתי בהרבה דברים שריגשו אותי, כי זה פתאום להזכר בכל מה שעשיתי פעם: בילדות, בעלייה לארץ או בחגים שחגגנו יחד וזה ריגש אותי מאוד.