מאגר סיפורי מורשת

זוהרה לוי נולדה בשנת 1927 למשפחה כפרית בכפר טרודאנט שבמרוקו. באותה תקופה היהודים חיו עם ערביי מרוקו בשלום. זוהרה התחתנה בגיל שלוש עשרה ובגיל ארבע עשרה, נולדה לה בתה הבכורה.  בהמשך נולדו לסבתי אחד עשר ילדים במרוקו, איתם עלתה לארץ בשנת 1962.

כשהגיעו ארצה, העבירו אותם למעברת קריית- חוף ליד נהריה. במעברה נולדו לה עוד שני ילדים. הקליטה בארץ הייתה קשה בגלל השפה, וגם בשל קשיי הפרנסה ותנאי המגורים.

חייה של סבתי היו לא קלים. היא עברה הרבה קשים הן במרוקו והן בארץ ישראל. עם המעבר לדיור קבע בנהריה בשנת 1968 נולד בן הזקונים שלמה שהוא אבי.

כשאבי היה בן עשר, אביו נפטר בתאונת עבודה. לאור תאונה זו, סבתי, שהייתה אמורה לגדל את כל ארבעה עשרה ילדיהם לבד, נקלעה לקושי רב, והוחלט כי חלק מהילדים יעברו לפנימיות. אבי נשלח לישיבה בירושלים לתקופה קצרה, אך מאחר וסבתי הייתה קשורה אליו מאוד, כי הוא גם בן הזקונים שלה, היא הוציאה אותו מהישיבה והשיבה אותו לביתם.

אבי סייע לאמו בתחזוקת הבית ובפרנסה לאורך השנים. בהמשך הבנות התחתנו, ועברו לגור בדרום, וכל הבנים נשארו בנהריה. בגיל שמונים סבתא שלי חלתה באלצהיימר ולא הצליחה לדבר, או לזהות אף אחד מהילדים, ולא יכלה ללכת. בנוסף היא איבדה את הראייה בעין אחת. היא טופלה במשך שתיים עשרה שנה, על ידי מטפלת סיעודית עד שבגיל תשעים ושתיים בשנת 2019, היא נפטרה והובאה למנוחות בעיר נהריה. יהי זכרה ברוך!.

לאבי יש לא מעט זיכרונות מבית סבתי: "חג פורים הוא חג אהוב ושמח עלי. חוץ ממשלוחי מנות ואוזני המן, יש לו אצלנו במשפחה גם משמעות קולינרית היסטורית  אבל לא רק אצלנו, אלא כמעט בכל בית מרוקאי. שושן פורים זה הזמן שבו אמא שלי ז"ל וכל בנות המשפחה, היו נכנסות למטבח עם כלים רחבים וגדולים, והרבה שמחה וצהלולים, ומתחילות לייצר את הברקוקש – מעין דייסה של קוסקוס עבה, שמבושל בחלב עם חמאה וסוכר. וכן, מדובר על מעדן מלכים".

מתכון – ברקוקש

אופן ההכנה

1. מניחים על משטח ישר קערה או תבנית רחבת שוליים. מתחת לקערה שמים מגבת לחה בשביל שהקערה לא תזוז.

2. שופכים לקערה כוס סולת וכפית מלח. מניחים בצד קנקן מים ומתחילים בעדינות להוסיף 2 כפות מים לקערה ולגלגל עם הידיים את גרגירי הסולת, עד ליצירת כדורים קטנים בקוטר של 3 מ"מ.

3. מדי פעם מפזרים מעט קמח תוך כדי תנועות סיבוביות. ממשיכים להוסיף עוד סולת לקערה וכף מים בכל פעם, עד שסיימתם את כל הסולת וקיבלתם כדורים בגודל של פתיתים. שימו לב – תוך כדי גלגולים חשוב לפזר מעט קמח בכדי להפריד את הכדורים של הברקוקש זה מזה (לא חובה לסיים את המים). המטרה היא לעבות את גרגירים הקוסקוס לגודל הרצוי.

4. לוקחים מסננת שמיועדת לקוסקוס עם חורים עבים. מניחים את כדורי הפתיתים שיצרנו על המסננת, ודופקים עליה, כך שמה שממש קטן ייפול בחזרה לקערה, והכדורים הגדולים ישארו.

5. שופכים 6 כפות שמן חמניות, ומלטפים את הכדורים בשמן.

6. בינתיים מכינים את סיר הקוסקוס המורכב משתי קומות של סיר ומסוננת אידוי עם מכסה.

7. ממלאים בסיר התחתון מים בגובה של 3/4, ומביאים לרתיחה. כשהמים רותחים מניחים על הסיר העליון את החלק של הסיר שיש בו חורים ושם שמים את הכדורים שהכנו, אחרי שנעטפו בשמן. מכסים את הסיר העליון במכסה ומאדים על להבה בינונית במשך כ-30 דקות.

8. מעבירים את הכדורים לסיר חדש. שמים בסיר חלב וחמאה ומבשלים עוד 20 דקות על להבה נמוכה. בודקים שהכדורים רכים ולא צמיגיים ושהם ספגו היטב את החלב. אם בתהליך הבישול לא נותרו נוזלים אז מוסיפים עוד קצת חלב.

9. מגישים בקערת מרק עמוקה עם כף שמנת חמוצה וכפית של ריבה, דבש, קינמון או כל תוספת אחרת שאוהבים.

המצרכים

1/2 ק"ג סולת

1/2 כוס קמח בערך

1/2 כוס מים

1 כפית מלח

6 כפות שמן חמניות (לעטוף את הכדורים המוכנים)

לבישול הדייסה 

4-5 כוסות חלב

3 כפות סוכר

100 גר' חמאה

להגשה

1/4 כפית קינמון לא חובה

1 גביע שמנת חמוצה

הזוית האישית

אסתר: למרות כל הקשיים שעברו במשפחה, קשיי פרנסה והתאקלמות, לסבתי היה חשוב כי הילדים יגדלו ויקבלו חינוך. אבי מאוד התרגש לספר על סבתי. הרגשתי כי השיחה עם אבי היתה חשובה לא רק לי אלא גם לו. הסיפורים והזיכרונות נתנו לי את התחושה כי סבתא אתנו ושומרת עלינו.