מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שילת מתעדת את הסיפור ששמעה מסבתא יפה אמיתי.

בעבודה זו ברצוני לספר את הסיפור של סבתי, סיפור שעובר במשפחתנו מזה שנים ארוכות.

בשנת 1953 במרוקו, נולדה לשלמה ועליזה ועקנין תינוקת קטנה העונה לשם יפה – וזו היא סבתא שלי.  כשסבתי נולדה אמה שברה את ידה, כך שלא יכלה לטפל בה כל העת.

בשל כך אמה הביאה אותה לבת דודתה זוהרה, שהתגוררה באותו בניין ובקומה העליונה. יש לציין, כי לזוג זוהרה ומיכאל לא היו ילדים.

אפשר לומר, כי זוהרה היא זו אשר גידלה את סבתא שלי ודאגה לה, מכיוון, שאמה לא הייתה יכולה לעשות זאת.

באחד הימים, זוהרה ומיכאל בעלה היו צריכים לעלות לארץ ישראל. סבתי הייתה אז בת שנתיים, עדיין תינוקת קטנה. וכשכולם נפרדו מהם, סבתא שלי החלה להרגיש לא טוב. היה לה חום גבוה מאוד. אמה עליזה החליטה לקחת אותה לרופא. הרופא בדק אותה. ואמר להוריה, שלתינוקת אין שום דבר. אבל ביקש, שיספרו לו אם יש משהו שמציק לה. הוריה סיפרו לו שזוהרה גידלה אותה, ועכשיו היא עולה לארץ. וממש עכשיו התינוקת החלה להרגיש לא טוב. הרופא אמר, שכדי שסבתי תפסיק לחלות, היא צריכה לעזוב ולעלות עם מיכאל וזוהרה לארץ.

וכך אכן היה. סבתא שלי עלתה לארץ ישראל עם מיכאל וזוהרה בשנת 1955, כשהיא הייתה בגיל שנתיים. הוריה אלו נחשבו כהורים מאמצים, וגידלו אותה כבתם היחידה. סבתי גדלה במושב זיתן במשק. היא עברה את כל ילדותה על כל המשתמע מכך כילדת מושב. היא גידלה חיות וחלבה פרות ועזים.

מיכאל – האבא המאמץ של הסבתא

עובדה חשובה שרציתי לציין, שגם כיום היא גרה באותו בית בדיוק. ואני נכדתה, שילת, גרה בסמיכות אליה.

בגיל 12 הוריה הביולוגים עלו ארצה והגיעו למקום מגוריה. סבתי כמובן לא ידעה מי הם? ולא הכירה אותם. היא חשבה, שמדובר באנשים זרים, ואף סילקה אותם. לאחר שבגרה וגדלה, היא היתה בשלה יותר להבין את הסיפור ואף השלימה איתו.

אפשר לומר שהייתה לה ילדות מאוד מעניינת.

ההורים הביולוגיים של הסבתא

לאחר שמונה שנים היא נישאה לבעלה, הרב שמעון אמיתי, ולהם ארבעה ילדים:

בתה הבכורה – זהבה – אשר נקראה על שם זוהרה (אמה המאמצת).

בתה השנייה – עליזה – אשר נקראה על שם עליזה (אמה הביולוגית).

בנה השלישי – מיכאל – אשר נקרא על שם מיכאל (אביה המאמץ).

בנה הקטן – שלמה – הנקרא על שם שלמה (אביה האמיתי) והוא גם אבא שלי.

היא קראה לילדיה על שם הוריה הביולוגים והמאמצים.

הזוית האישית

שילת: אני למדה מכך, שכאשר מישהו אוהב אותך ודואג לך אתה צריך להודות לו, שלקח על עצמו דבר שכזה. וזהו זה הסיפור שלנו 