מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד אינדג'ר, נולדתי בשנת 1955, י"ט ניסן תשט"ו להוריי יעקב ומרסדס במרוקו בעיר טנג'יר שפירושה תפוז. יש לי אח אחד ששמו יצחק. הוריי היו ציוניים אוהבי ישראל. בביתי דיברו ספרדית. כשהייתי בן 5 הוריי עברו לברצלונה. עליתי לארץ בשנת 1973 אחרי מלחמת יום כיפור. תכננתי לעלות לפני המלחמה כדי ללמוד בטכניון אבל אז פרצה המלחמה שעיכבה את הטיסות. בפסח הקרוב אהיה בן 67.

בילדותי היינו יוצאים לנופש משפחתי בקמפינג, היינו מקימים אוהלים בחוף הים עם עוד משפחות, היינו שם כשלושה שבועות בטבע, היה אוהל לאוכל ואוהל לשינה והשירותים היו משותפים. היו לנו הרבה ממתקים, היינו מקבלים דמי כיס פעם בשבוע והיינו חוסכים את הכסף בקופת חיסכון, אחרי חודש-חודשיים היינו לוקחים את הכסף שחסכנו וקונים משחקים.

גדלתי בעיר ברצלונה ושם למדתי בבית ספר יסודי ותיכון של גויים, כי באותה תקופה הקהילה היהודית הייתה קטנה מאוד, היו רק בית כנסת, תנועת נוער, אטליז של בשר כשר, שירותי קבורה, ולא היה בית ספר יהודי. אני ואחי היינו היהודים היחידים בבית הספר. למדתי לבר מצווה עם הגבאי של בית הכנסת שהיה מלמד את כל הילדים.

ממש נס שלא התבוללתי, כי היו לי הרבה חברים גויים שהייתי הולך לבית שלהם והם באו אליי, הייתי גם בקבוצת הוקי- כדור כבד וקטן שמכים בו במקל עץ במגרש גדול כמו כדורגל ומבקיעים שערים.

כנער הייתי בתנועת נוער "המכבים" עם חברים יהודיים, היו הרבה פעילויות ציוניות, לימדו אותנו את הערך ואת האהבה לארץ ישראל. היתה חווה שנתרמה על ידי יהודים ושם היינו עושים את הנופשים, היינו עושים מחנה קיץ לנוער היהודי שהיה מתנהל כמו קיבוץ, היינו עובדים בכל מיני עבודות שיפוץ החווה, תיקון הדרכים עבודות תחזוקה, וגם היינו רוחצים בבריכה, מטיילים בהרים ונהנים בטבע.

בקהילה היו גם פעילויות תרבותיות כמו הצגות לפורים וחנוכה, שבתות ארגון בתנועת הנוער. היו לנו מדים מיוחדים בתנועת הנוער, וגם היו שיעורי עברית.

בר מצווה חגגו לי בדירה שהחליפה את בית הכנסת בזמן שעשו שם שיפוצים, קראתי את כל הפרשה ועשו לי מסיבת בר מצווה עם החברים היהודיים והגויים.

בר המצווה שלי

בארץ הייתי בצבא, התגייסתי לצבא רק אחרי שנולדה בתי הבכורה. הייתי חייל רובאי, שירתי בבסיס חיל האוויר והייתי מפטרל לשמירות, אחר כך הייתי באיזור שכם והיינו מאבטחים הסעות בסיורים בג'יפים.

התחתנתי עם סבתא במוצאי ל"ג בעומר תש"מ, חברים משותפים הכירו ביננו. אחת החברות של סבתא הביאה לה לשתות מים מהבבא סאלי לזיווג וזמן קצר אחר כך הכרנו והתחתנו.

יום נישואינו

עבדתי כסופר סת"ם, לפני כן הייתי מורה בבית ספר, עד היום אני כותב סת"ם ולומד תורה, הרבה שנים למדתי בבית המדרש באלון מורה. אני מתכנן להמשיך ללמוד תורה ולעזור למשפחה בכל מה שצריך. אני בקשר גם עם המשפחה שנותרה בחוץ לארץ ומקווה שיעלו לארץ ישראל.

המסר שלי אליך הוא, שתלך בדרך התורה והמצוות, שתהיה אוהב ה' ומצוותיו, שתהיה קרוב לקדוש ברוך הוא והקב"ה יעזור לך להגשים את חלומותיך, שתקנה את כל המידות הטובות, תורה ומצוות, שתהיה לך שמחה בחיים, עין טובה ולב טוב.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר ת"ת נחלת צבי, אלון מורה, בהנחיית המורה המובילה אפרת כהן.