מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ממצרים לישראל – סבתא גילה זוארץ

סבתי גילה ורוי
סבתי בנעוריה
סבתא גילה מספרת לרוי על ההתאקלמות לאחר העלייה

שמי גילה זוארץ, נולדתי במצרים בשנת 1948 בשם ארלט, בת זקונים לאשר ושרינה קלפה. הוריי היו בני דודים שנולדו לשתי אחיות תאומות. אחות לאנה שתבד"ל ולסמי ז"ל. הוריי נולדו ביוון ובזמן מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח למצרים.

עליתי לארץ ישראל עם הוריי כשהייתי בת 3 שנים. בגלל גילי הצעיר הוריי נאלצו לשקר ולהצהיר שאני בת 5, כדי שאוכל לעלות איתם ארצה ולמעשה עד היום במשרד הפנים אני רשומה כילידת 1946. כשהגענו ארצה נתנו לנו לבחור שם מבין ארבע אפשרויות: רינה, דיצה, חדווה וגילה והוריי בחרו לי את השם גילה.

בישראל גרנו במושב מבטחים שבנגב, שם העברתי את ילדותי ואז עברתי לחולון. גרתי אצל דודתי במשך שנה עד שהוריי הגיעו לחולון. עברנו למעברות קליפורניה שבחולון (בסביבות שנת 1958) ושם למדתי בבית ספר ויצמן עד כיתה ח', משם עברתי לתיכון קוגל.

אהבתי מאוד ללמוד ולהשכיל. הייתי ילדה מאוד חרוצה ומקובלת חברתית. אהבתי אמנות והייתי מאוד מוכשרת. רקדתי בלהקת מחול וזה תחום שמאוד משך אותי. הייתי מופיעה בכל העיר על במות בידור, בתי אבות וכדומה.

הייתי מדריכת נוער בבית לזרוס ושם הכרתי את בעלי ניסים שהיה בא למועדון הרבה. הוא חיזר אחרי כמעט חמש שנים עד שהתאהבתי בו והתחתנו בשנת 1969. נולדו לנו שלושה ילדים: קובי, עמית ומלי (אימא של רוי, הנכד המתעד). יש לי כיום 11 נכדים.

עבדתי במפעל הפיס וכיום אני פנסיונרית וסבתא במשרה מלאה. התחביבים שלי הם: אמנות, קריאה, רקמה וסריגה של כובעים וסוודרים.

הזוית האישית

רוי דנינו וסבתו גילה זוארץ השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי. סבתא גילה שיתפה את נכדה רוי בסיפור חייה ומשפחתה שעלתה ממצרים לישראל.

מילון

מושב מבטחים
מִבְטָחִים הוא מושב בחבל אשכול, סמוך לרצועת עזה, המשתייך לתנועת המושבים. שטחו 4,000 דונם. מקור השם מבטחים הוא הפסוק "ויישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים" (ישעיהו ל"ב, י"ח). המושב הוא ישוב מסורתי - חילוני, וקיימים בו גם בית כנסת ומקווה. עיקר העיסוק ביישוב הוא בחקלאות: גידול ירקות, פרחים ומשתלות. בין שאר מוקדי התעסוקה ביישוב בתי מסחר, בתי אריזה, ומסגריה.

ציטוטים

”אהבתי מאד ללמוד ולהשכיל“

הקשר הרב דורי