מאגר סיפורי מורשת

סבתא שושנה מספרת לנכדתה אור ברכה קוללי,

שמי, שושנה חופי, נולדתי בהרט שבאפגניסטן בשנת 1944 להוריי לבית זנבר.

נולדתי בבית, אז לא היה מושג כזה ללדת בבית רפואה. המיילדת הייתה מגיעה לביתה של האישה שעמדה ללדת, וכך אני נולדתי.

החיים במעברת עמישב

עד גיל שש גדלתי בעיר הרט. בשנת 1950, כשהייתי בגיל שש עליתי לארץ ישראל. פקידי הסוכנות שלחו אותנו למעברת עמישב בפתח תקווה. עמישב נוסדה כמעברה בשנת 1950. תנאי החיים היו מאוד קשים. תחילה התגוררו באוהלים ואחר כך בפחונים ובצריפים. בחורף סבלנו מקור ושיטפונות ובקיץ מחום, יובש ונחשים. תנאי סניטציה גרועים.

חורף שנת 1950, היה הקשה מכולם  זה היה אירוע "השלג המשמעותי ביותר בארץ ישראל…. אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במחנות אוהלים". (ויקיפדיה)

בחורף 1951 הוצפה המעברה והיה הכרח לפנות את כל תושבי המעברה. גרנו  בצריפים שלא היה להם ריצפה, רק חולות ואספלט. השירותים והמקלחת היו מרכזיים ליד הצריפים משותפים לכל תושבי המעברה.

אני ובת דודה שלי הינו מתפוצצות מצחוק אבל דוד שלי היה מתעצבן עלינו שהיינו צוחקות והוא לא היה מרשה לנו לצחוק. במעברה הייתה לי חברה טובה, שבעצם היא הייתה בת דודה שלי. לא היה לנו משחקים  כגון: פזל חבל כדור וכולי….ולכן הינו מאוד יצירתיות הינו מכינות בובות ממקלות ובדים והיה לנו מאוד מענין יחד.

בכיתה א' למדתי בפתח תקווה ושם המשכתי ללמוד את כל לימודיי.

בסיום לימודי למדתי הנהלת חשבונות, ועבדתי אצל אחי, שהוא מרפא טבעי וגם הקים מכללה וקליניקה בתחום. תוך כדי עבודתי התחלתי ללמוד במכללה רפואה טבעית בהנאה רבה. היום אני מטפלת ברפואה טבעית.

הקמת בית ומשפחה

אחרי כמה זמן התחתנתי בשעה טובה עם בחור טוב אפגני כמוני. לאחר הנישואין גרנו בתל אביב. אחר כך שמענו על בית במושב יגל, מושב ליד העיר לוד וליד נמל התעופה בן-גוריון, בית עם משק גדול שעומד למכירה. החלטנו לעבור לשם. חשבנו, שכאשר שיהיו  לנו ילדים, יהיה להם חצר לשחק בה.

לאחר כמה זמן נולד בני הראשון, אחריו נולדו שלושה בנים ברצף. ואז מאוד רציתי בת, בשעה טובה נולדה לי בת אחרי חמישה בנים הגיעה הבת. מכיוון, שלילדים לא היו משחקים בחצר כדי לשחק, החלטנו, אני ובעלי, לבנות לול תרנגולים.

אחרי תקופה, אחד מבננו התחתן, ואחריו כל הילדים שלי. היום יש לי בלעה"ר 22 נכדים. אני שמחה ומאושרת שהם באים אלי. ב"ה, אני גרה במושב יגל עד היום.

היום אני מגדלת במשק שלי פירות. את רוב הזמן אני מבלה לבד בבית. אבל בימי שני ושלישי יש לי עבודה בקליניקה לרפואה טבעית, כפי שסיפרתי. אני אישית מאוד שומרת על בריאות. אני אוכלת רק אוכל בריא כגון סלט, פרות, מרק וכולי… בעבודה שלי אני גם הקלדתי ספר על בריאות. אני מאוד מקווה שהספר שכתבתי יתרום לסביבה.

הזוית האישית

הנכדה אור ברכה: תודה לך סבתא על הסיפור המעניין שלך. מאחלת לך הרבה בריאות, נחת ושמחה.