מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי לאלי, ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי ושל ההורים שלי: להורים שלי קוראים שרה ויוסף נאמן, הם נולדו באיראן ועלו לארץ בשנת 1948. הם גרו במושב בית נחמיה ודיברו בשפה אחת – עברית.

אימא שלי עבדה כחקלאית במושב, ואבא היה גם חקלאי וגם מוכר נפט. הוא שם את מיכל הנפט על העגלה, רותם סוס לעגלה וכך כל יום אבי היה עובר עם עגלה בישוב ומצלצל בפעמון וכולם היו יוצאים לקנות ממנו נפט. הוא היה ממלא להם למיכל נפט שלהם.

אני נולדתי בבית החולים שמואל הרופא בישראל, בשנת 1955, באמצע מלחמת סיני. גרנו בבית קטן בן שלושה חדרים – אני וששת אחיי, אני האמצעית מבניהם. כשהייתי בת 6 התחלתי ללמוד בבית ספר, בכפר הנוער בית שמש. בכל יום משאית עם ספסלים הייתה לוקחת אותנו לבית הספר וחזרה הביתה. בבית ספר שיחקנו בהרבה סוגי משחקים למשל: חמש אבנים, שבע אבנים, גומי, חבל, קלאס, מחניים ושני דגלים. אחרי בית הספר אהבתי ללכת מאוד לקטוף פירות וירקות ליד הבית. החברים שלי היו בעיקר ילדים שגרו איתי בישוב וכל יום אחרי בית הספר היינו הולכים למועדון ומדברים איך היה בבית ספר ומשחקים יחד.

בבית נהגנו לשבת ביחד לארוחות משפחתיות גדולות, היינו יושבים כל המשפחה ביחד מדברים, צוחקים ואוכלים מאכלים פרסיים כמו: גונדי, חורשט, אורז פרסי, אשתה רשתה. מנהג נוסף שהיה נהוג בביתנו, בכל פעם כשהיו באים אלינו אורחים, כשהם היו הולכים היינו שופכים דלי של מים כדי שתהיה להם דרך צלחה.

הכרות ונישואים

פגשתי את סבא במועדון בתל אביב, הכרנו ונהיינו חברים. לאט לאט התחלנו להכיר יותר אחד את השני, וככה החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן. אני וסבא התחתנו באולמי כלנית בתל אביב בשנת 1976. בחתונה הייתה להקה ששרה והיה שמח. המתנות שקיבלנו לחתונה היו סטים של מגבות, צלחות וסדינים.

בשנים הראשונות לאחר החתונה עבדתי בבנק ולאחר כמה שנים התחלתי לעבור בחנות שקוראים לה 'כלבו לאלי', ברחוב קראוזה בחולון ושם אני עובדת כבר כמעט 40 שנה. במהלך השנים נולדו לי שלושה ילדים שקוראים להם לירון, מיכל ונורית. לירון הוא הבן הבכור ולו יש שלושה ילדים. מיכל היא האמצעית ולה יש גם שלושה ילדים. נורית היא הכי קטנה ולה יש שני תינוקות.

התחביבים שלי הם: לקרוא ספר, לעבוד בחנות, להתנדב, לצייר, לפגוש חברים ולרקוד. אבל הכי, יותר מהכל, אני אוהבת את הנכדים שלי!

הזוית האישית

אריאל הנכד המתעד: התהליך בתכנית נתן לי ללמוד על סבתי דברים חדשים ולהתקרב אליה יותר.

סבתא לאלי: נהניתי מאוד מהתהליך בתכנית והתקרבתי יותר לנכדי אריאל.