מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי נתיב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי מצד אבא, ירמי וייג. במסגרת התכנית אנו מתעדים את סיפורו.

ירמי נולד בשנת 1949 בישראל, בעיר תל אביב, שם גר עד גיל 4. בגיל 4 עבר לרמת גן שם למד את בית הספר היסודי והחטיבה, ובתיכון עבר ללמוד בגבעתיים.

אמו, פאני (שם עברי – ציפורה), נולדה באוסטריה בשנת 1924, שם חיה עם משפחתה כיהודיה. באוסטריה בבית הספר, המורים התנכלו ליהודים ואמרו דברים כמו (ציטוט אמיתי שנאמר לאמו של סבי):"יש פה ריח מסריח, כנראה בגלל היהודיה שיושבת בסוף".

בשנת 1938, חמש שנים אחרי שעלה היטלר לשלטון, כשסיפח את אוסטריה, ניגשו אל דלת ביתה של אמו פאני נאצים ואמרו לה -"אם אביך לא מתייצב פה מחר בבוקר – אנחנו לוקחים את כולכם". באותו הרגע הם התחילו לארוז ותוך 12 שעות עלו על אוניית מעפילים וברחו לישראל. כשארזו, לקחו שני פמוטים אשר היו עוברים מדור לדור במשפחה, חפץ שסימל עבורם את היהדות. פמוטים אלו הועברו לסבי ירמי, ולפני כעשר שנים עברו לדודתי.

ירמי, עוד מזמן הצבא, התעסק עם חומרי נפץ. בצבא שירת בהנדסה קרבית ובהנדסה אווירית, בבניית מטוסים וכו'. לאט לאט, בעוד שהוא מתעסק עם חומרי נפץ, הוא התחיל להבין שזה מה שהוא אוהב, וזה התחום שהוא רוצה להתעסק איתו בעתיד. בצבא, עבד בהנדסה צבאית והנדסה אווירית. במלחמת יום הכיפורים, כשהמצרים והסורים החלו להתקיף את ישראל, התקשרו מיידית אל סבי, ואמרו לו להתייצב בתל אביב. משם הסיעו אותם לסיני לקרב, שם תרם בכל תחום ההנדסה וסייע כמיטב יכולתו.

כיום הוא החליט לא לצאת לפנסיה, אלא להתעסק עם מה שהוא אוהב – חומרי נפץ. עבודתו כיום היא תחום הזיקוקים. הוא זה שמפעיל הרבה זיקוקים, ואפילו ביום העצמאות האחרון הפעיל זיקוקים בתל אביב, אל מול כל העיר.

סבי הכיר את סבתי בכך שדוד שלו התחתן עם אחותה, ומשם הסיפור התגלגל – הם התאהבו והחליטו להתחתן, והביאו לעולם בן ובת, (אבי ודודתי). כיום הם גרים בקריית אונו, אוהבים להקשיב להרצאות יחדיו, לפתור תשחצים, לראות טלוויזיה, לבשל אוכל בריא, לעשות ספורט יחדיו ועוד פעילויות פנאי.

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: היה לי מאוד כיף לראיין את סבא שלי ולמדתי עליו המון דברים שלא ידעתי לפני כן. עכשיו אני מכיר אותו הרבה יותר ויודע יותר על עברו יותר.

סבא ירמי: היה לי מאוד כיף להתראיין, שמחתי לשתף את הסיפור שלי הלאה. אני שמח שהסיפור עובר הלאה לאנשים אחרים שיזכרו אותו, חשוב לי שאנשים ידעו שאנחנו חייבים לשמור על המדינה, כי אם לא אנחנו, אז מי כן?