מאגר סיפורי מורשת

ההורים של אבא שלי – משה, מרים ויהושע פייר, גרו בצ'רנוביץ. אבא משה נולד שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כשפרצה המלחמה סבא יהושע גויס לצבא האוסטרו – הונגרי, הוא היה קצין והוא נפל חלל בתחילת המלחמה. אבא משה נותר יתום מאבא כשהיה בן שנה, ואמא מרים גידלה אותו לבדה.

אבא משה הכיר את אמא שרה והם התחתנו בשנת 1935. הייתה תקופה קשה שהיטלר כבר התחיל לבסס את שלטונו. ואז בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. הגרמנים גירשו אותם במסע מצ'רנוביץ לטרנסניסטיה למחנות עבודה ומחצבה.

הוריי, משה ושרה, עבדו במחצבה ביחד. אמא שלי שרה הצילה את אבי משה. בכך שכל תקופה היו עושים סלקציה, קבוצה של גברים נבחרו ונשלחו למחנות ההשמדה. כאשר אמא שרה הייתה שומעת מתי מתחילים לאסוף אותם למחנות ההשמדה היא הייתה מחביאה את אבא משה במרתף של פחם בכדי שלא ייקחו אותו וכך הוא ניצל.

הם היו באים מספר פעמים וכל פעם הצליחה להחביא אותו. עד שפעם אחת האחראי שהיה מארגן את הגברים להשמדה הגיע והתעצבן עליה שלא מוצא את אבא משה ולכן לקח אותה במקומו ואמא שרה עלתה על ערימת חציר שהייתה שם כדי שיראו שהיא אישה יחידה, ואז הרב של הגטו שאל אותה מה היא עושה שם והיא סיפרה את שקרה.

סבא עדי עם הוריו

סיפור היוולדי והעליה לארץ

אמא שרה נכנסה להיריון עימי לקראת סוף המלחמה. במאי 1945 נגמרה המלחמה ואני נולדתי באוגוסט 1945 בעיר בוקרשט.

אמא שלי החליטה לקרוא לי בשם עדי, כי המשמעות של שם זה הוא תכשיט. אימי נשלחה ל"חדר" בשביל ללמוד תורה ושם היא נחשפה בתורה לשם עדי = תכשיט והחליטה לתת לבן בכורה והיחידי את השם הזה, שהיה כמו תכשיט מיוחד עבורה.

ואז הוריי החליטו שהם רוצים לעזוב את אירופה ולהגיע לארץ ישראל, שמעו שיש שתי אוניות שיוצאים מקונסטנציה.

בנובמבר 1947 הפלגנו עם שתי האוניות יחד עם כ-15,000 פליטים, במהלך ההפלגה פרצה מגיפת דיזינטריה וכל הילדים נדבקו, סיכויי ההחלמה היו 50% לצאת מהמחלה ולמזלי החלמתי מהמחלה. האנגלים תפסו את שתי האוניות והביאו אותנו לקפריסין. כשהגענו אבי קיבל מינוי להיות אחראי על המטבח של המחנה שבו מיקמו אותנו.

בפברואר 1948, לקחו את מי שיש לו ילדים עד גיל שנתיים כמחווה ושלחו אותנו לארץ ישראל לפני קום המדינה. הוריי זייפו את הגיל שלי בכדי שנוכל לעלות על האונייה. כך הגענו לחיפה ומשם שלחו אותנו לפרדס חנה למעברה בפחונים.

כאשר שיחררו את חיפה העבירו אותנו לחיפה וקיבלנו, עקב שהיינו משפחה קטנה, חדר אחד ברחוב חליסה עם משפחות נוספות, עם מטבח ושירותים שהיו משותפים לכולם. אז אבי משה התקבל לעבוד ברכבת כמסגר איתות ובמקביל לקח שני אנשים שותפים והקים קונדיטוריה. ברגע שראה שזה נותן לו מספיק הכנסה בשביל המשפחה וגם בשביל להחזיק את אמא שלו מרים, העביר את מקום העבודה שלו ברכבת לדוד שלו והא התפרנס מהקונדיטוריה. המגורים המשותפים בחדר נמשכו עד שהגעתי לגיל 12 ואז עברנו לדירה משלנו ברחוב שפרעם בהדר.

שירותי הצבאי היה בחיל קשר בפיקוד צפון, במהלך שירותי הייתה מלחמת המים עם הסורים. בזמן הזה התבצעה בניית המוביל הארצי שלנו ואנחנו הגנו על הבניה והרסנו את הציוד שלהם. כשהשתחררתי משירותי הצבאי, הוריי ביקשו ממני שאני אבוא ואעזור להם בקונדיטוריה. כך התחלתי לעבוד איתם וניהלתי במהלך כל השנים את העסק עד לפרישתי לפנסיה.

הכרות ונישואים ובניית המשפחה

הכרתי את אשתי שושנה במהלך שירותי הצבאי, היינו מבלים במועדון ריקודים סלונים שם נפגשנו לראשונה בשנת 1966. לאחר 3 שנים במרץ 1969 התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים. הבן הבכור אייל נולד בדצמבר 1969, הבת קרן נולדה ביוני 1973 והבן מירן נולד במרץ 1979. גרנו בנוה שאנן בחיפה מאז ומתמיד. יש לי שבעה נכדים.

לבני הבכור אייל נולדו שתי בנות – כיום דניאלה בת 12.5 ונועה בת 10, הם מתגוררים בברצלונה.

לבתי קרן נולדו שני ילדים – כיום יהלי בן 15 וטליה בת 12, הם מתגוררים בחיפה.

לבני מירן נולדו שלושה ילדים – כיום אורי בת 13, איתי בן 10 ויובל בת 6, הם מתגוררים בכפר סבא.

לצערי אשתי שושנה נפטרה בגיל 62, בשנת 2009, עקב מחלת הסרטן בה נלחמה 12 שנה. כך ששושנה ז"ל זכתה להכיר רק את נכדה הראשון יהלי.

הזוית האישית

סבא עדי: "החוויה בתכנית קשר רב דורי הייתה עבורי נעימה מאד, נהניתי לבוא לבית הספר, להיפגש עם נכדתי ולספר לה על העבר שלי ולבלות זמן איכות עם נכדתי בפעילויות השונות שעברנו בתכנית. זו הייתה הזדמנות בשבילי שוב להביט לאחור להיזכר בכל מה שעברתי , ובכל מה שההורים שלי עברו .זה שימח אותי שיכולתי להעביר את הזכרונות לנכדה שלי ,שתוכל להעביר את זה הלאה לדורות המשפחה."

הנכדה טליה: "היה לי כיף גדול שסבא הגיע לבית הספר להיפגש איתי במסגרת התכנית. הייתי מסוקרנת לשמוע את הסיפורים שלו על העבר שלו ושל המשפחה שלו. ככה למדתי להכיר יותר את המשפחה. למדתי עליו הרבה דברים שלא ידעתי וזה שימח אותי מאד. אני מאחלת לסבא שלי שיהיה בריא ויהיה תמיד מאושר עם כל המשפחה."