מאגר סיפורי מורשת

יבגניה זיסמן נולדה ב-14 ביולי בשנת 1945 במינסק שבבלארוס. אימא שלה ואביה נולדו בוורשה שבפולין וכשהנאצים תקפו את פולין הם ברחו מזרחה, כל משפחתה של אביה ושל אימא שלה נשארו בוורשה, כל משפחתה נספתה כבר בגטו ורשה. לכן בילדותה של יבגניה היא חיה בלי משפחה חוץ מאבא, אימא ואח הגדול ממנה בשלוש שנים.

בגלל שבמלחמת העולם השנייה הרבה בניינים נהרסו או פוצצו, לא היו מספיק יחידות דיור. לכן בילדותה יבגניה חיה בבית של שלושה חדרים עם עוד משפחה המורכבת מאימא ובן. באותו בית שני חדרים היו של משפחתה וחדר אחד של המשפחה השנייה. אחיה של יבגניה והילד במשפחה השנייה היו באותו גיל, כשהם למדו לקרוא ולכתוב בגיל שבע יבגניה, שהייתה אז בת 4, שמעה על מה הם מדברים וכבר בגיל 4 וחצי ידעה לקרוא ולכתוב. בנוסף לכך, באותו זמן בברית המועצות לא היה הרבה מזון או כסף ולכן פעם בשבוע משפחה הייתה מקבלת תלוש מזון מאוד בסיסי הכולל לחם, מים, חמאה, חלב, עוף ולכן בחגיגות השנה החדשה, כשיבגניה קיבלה אפילו מתנה מאוד קטנה וצנועה, עדיין היא מאוד שמחה והייתה מאושרת.

כשיבגניה הייתה בת שבע, כשכל שאר חבריה הלכו לבית הספר, היא לא יכלה ללכת כי היא חלתה במחלה קשה בלב. בנוסף, הם חיו בקומה השנייה ואפילו לעלות לשם היא לא יכלה, לכן לרוב הרימו אותה. בגלל שהיא עשתה הרבה ספורט לאורך השנים כגון: טניס שולחן, החלקה על הקרח וסקי, היא החלימה יחסית מהר מהמחלה הקשה וכבר בגיל שמונה היא הלכה לבית הספר כמו כולם.

יבגניה למדה 11 שנים בבית הספר. בבית הספר לימדו אותו מתמטיקה, רוסית, מדעים ועוד מקצועות ליבה, וגם לימדו אותה בבית הספר צרפתית, אך היה גם בתי ספר שלימדו אנגלית. חוץ מצרפתית ומקצועות ליבה לימדו גם את הבנות איך לחייט ובנוסף לימדו את הבנות את עבודות הבית. לעומת זאת את הבנים לימדו איך לעבוד בעבודות קשות פיזית.

החיים הבוגרים של יבגניה והקמת המשפחה

לאחר שיבגניה סיימה את בית הספר היא התחילה לעבוד בבוקר ובצהרים ובערב היא למדה באוניברסיטה כלכלה. לאחר כמה שנים היא סיימה את האוניברסיטה בהצטיינות והחלה לעבוד ככלכלנית בחברת מחשבים. בהתחלה כל מחשב היה בגודל של חדר גדול, אך לאחר מכן למדו להפוך את המחשבים לקטנים בהרבה.

לאחר שכבר עבדה ככלכלנית היא הכירה את בעלה גריגורי ז"ל אשר נולד באוקראינה ועבר לעבוד במינסק. בהתחלה הם היו חברים טובים אבל לאחר מכן הם התאהבו אחד בשניה הפכו לבני זוג בהתחלה, ולאחר מכן הפכו לבעל ואישה והולידו את לנה בשנת 1978 במינסק שבבלארוס.

עלייתה של יבגניה ומשפחתה

בשנת 1993, שנתיים לאחר התפרקות ברית המועצות, בתה של יבגניה (לנה) החליטה לעלות לארץ בתוכנית הנקראת נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). שנתיים לאחר עלייתה של לנה לישראל החליטו יבגניה, בעלה ואימא שלה לעלות לישראל כדי לעזור לביתם לנה למצוא עבודה ולקנות בית.

מכיוון שלא היה לה ולבעלה מספיק כסף כדי לצאת לפנסיה מיידית, היא ובעלה, אפילו שהיו מאוד מבוגרים באותו זמן ובנוסף הם לא ידעו את השפה העברית וכמעט ולא ידעו לתקשר עם האנשים הגרים בישראל, בכל זאת חיפשו עבודה ולאחר מעט מאוד חודשים יבגניה מצאה עבודה ככלכלנית ובעלה מצא עבודה כמהנדס.

חייה הפנסיונים של יבגניה

עד לשנת 2003 היא ובעלה עבדו בעבודה מלאה ובנוסף אימא שלה קיבלה פיצויים מממשלת גרמניה ולכן הם הצליחו לצאת לפנסיה ובנוסף לרכוש בית בבת ים.

במאי 2009 אימא שלה הלכה לעולמה. באוקטובר 2020 בעלה גם הלך לעולמו. כיום היא עדיין גרה בבת ים. יש לה בת אחת ושלושה נכדים.

הזוית האישית

שון הנכד המתעד: העבודה במסגרת התכנית הייתה מאוד מהנה. אהכי נהניתי בחלק שראיינתי את סבתא, מכיוון שיש המון דברים שלא ידעתי על ילדותה ועל עבודתה. כשאגיע לגיל מבוגר יותר ויהיו לי נכדים, אני מקווה שהם יעשו עליי סיפור וימשיכו את המורשת.