מאגר סיפורי מורשת

 הייתי כחייל סדיר בהמתנה למלחמה, המתנה שנמשכה זמן רב. התכוננו למלחמה ובעקבות ההמתנה והכוננות למלחמה לא יצא לי לראות את משפחתי זמן רב בכדי להיפרד ליציאה למלחמה.

מכיוון שבאותה תקופה לא היו טלפונים בהישג יד כמו היום לא יכולתי להיפרד ממשפחתי לשלום, וכך יצאתי למלחמה.

 

בזמן המלחמה שירתתי במקום רחוק, בסיני, שזה היה קרוב לתעלת סואץ.

זהו היה מקום רחוק מאוד מביתי. לא היתה אפשרות לצאת הביתה אף על פי שהמלחמה נמשכה כמה ימים בלבד.

לאחר המלחמה היתה שהיה מרובה במקום זה, שנמשכה חודשים רבים עד שיכולתי לחזור לביתי מן המלחמה. כדי לעשות זאת היינו אמורים לחכות יום שלם בשדה התעופה עד שיתפנה מקום במטוס כדי להגיע לארץ ממצרים. 

כששבתי לביתי ראיתי את מראה ביתי, מלא בשקי חול לשם הגנה מין הטילים של המצרים. היה נראה שהמלחמה שהתנהלה בארץ נמשכה זמן רב יותר ממה שהיא הייתה. שמחתי לחזור בשלום אל ביתי ולראות את משפחתי.

 

בסיום מלחמת ששת הימים, המראות שראיתי היו מזעזעים ונצרבו בראשי לעד, כמו:

-מטוסים מופצצים

-חיילים פצועים 

ראיתי זאת עוד כשהייתי חייל צעיר, במלחמה ראשונה. זאת הייתה תקופה קשה שגורמת לרק תקווה אחת: שתסתיים כמה שיותר מהר.