מאגר סיפורי מורשת

שמי פרומה, אני משתתפת בתכנת הקשר הרב דורי, אני היום על מספרת על מלחמת ששת הימים ואיך עברתי את התקופה הזאת. ביום 6 ליוני 1967, כשהייתי בת 8, שיחקנו בשכונה ולפתע הייתה אזעקה. רציתי ללכת הביתה, וילד אחד אמר לי ללכת למקלט, אני סירבתי ללכת אתו. המשכתי בדרך הביתה ובדרך הייתה מתקפה של שני מיגים של צה"ל נגד מיג עיראקי. עליתי הביתה ובבית היו ההורים שלי, אחי וסבתא שלי. אבא שלי חזר מהצבא, ואמר שחדר מטוס עיראקי לתחום ישראל, נשארנו בבית למשהו כמו רבע שעה. ולאחר מכן ירדנו למקלטים, ושם היינו כמה שעות. שמה אכלנו, ישנו, שם בילינו שישה ימים. כשהכל נרגע חזרנו הביתה.

תקופת הצבא של פרומה

את בתקופת הטירונות עשיתי בבה"ד 12 בצריפין. אחרי זה הייתי בחיל האוויר בבסיס תל נוף ואז עברתי לחיל חימוש (טנקים וכאלה). שירתי בעזה כפקידה פלוגתית.

בעת שירותי הצבאי

תקופת ילדות עד גיל 18 

כשהייתי קטנה, החברות והחברים שלי היו רבקה, לאה, דינה, יהודה, שייקה, ניב, עידן, אסתר. היינו משחקים בכל מני משחקי רחוב, וכל יום שישי הינו נפגשים באיזה בית של חברים. אני הייתי תלמידה טובה בבית ספר, ולמדנו מה שלומדים היום, חוץ ממחשבים.

אחרי בית הספר הינו הולכים לתנועות נוער, כמו "הנוער העובד והלומד",היינו עוזרים בבית מרצוננו. אני ואימא שלי היינו עושות עבודות יד כמו: סריגה, גובלנים, מפות יד, וכריות שרקמנו.

עץ המשפחה

הזוית האישית

פרומה: היה לי כיף להיזכר בדברים מן הילדות, וזה תורם לקשר המשפחתי.

עמית: אני חושבת שזו תכנית חשובה והיה לי כיף לשמוע על הסיפורים.