מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק גרשנזון, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי מור, יחד אנו מתעדים סיפור מחיי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית. סיפורי עוסק באובדן של חבר יקר לי במלחמת יום הכיפורים, ובחברות אמת.

מלחמת יום כיפור

כאשר נשמע אזעקה בשעה 14 בצהריים יום כיפור, הייתי בבית כלתי לעתיד. הגעתי משם לבית הוריי והודיעו לי שאני צריך להגיע לנקודת איסוף כי פרצה מלחמה.

בנקודת האיסוף פגשתי את חברי הטוב מהילדות גיל טל ז"ל (שלאחר מותו קיבל צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו בקרבות רמת הגולן). במפגש הבטיח לי גיל שהוא יגיע לחתונתי שאמורה להתקיים בדצמבר. לאחר הבטחתו נפרדנו כל אחד לדרכו.

כאשר הגעתי למחנה עופר במטרה לקחת את טנק צנטוריון על בנזין, הסתבר שלא הייתה תחמושת בטנקים ולא מפות. מחוסר ברירה יצאנו על זחלים לרמת הגולן, כיוון שלא הגיעו המובילים. בזמן הנסיעה על הזחלים הגיעה התחמושת, בדרך הטנק איבד את בלמיו, התהפך על הצד ונעצר על מבנה של בנק ערבי.

מפקד הטנק המשיך הלאה ואני ועוד שני אנשי צוות נשארנו בטנק ההפוך, והתחיל לנזול עלינו בנזין. משום מקום הגיע לטנק חברי הטוב גיל טל וחילץ אותי, ועם ההומור שלו אמר לי: "מה אתה חושב, שלא אבוא להציל אותך? הרי אני לא אפסיד את חתונתך".

לאחר תיקון הטנק המשכנו על זחלים לרמת הגולן. בדרך פגשנו עוד טנקים שהיו תקועים ובעזרתנו חולצו והצטרפו אלינו. יצרתי קשר עם מפקד הגדוד על מנת לקבל הוראות לאיזה נקודה להגיע. בגלל שהיה חוסר במפות, הוא ציין בפניי להגיע למכונית התלויה שנמצאת "בגו חדר".

שם נפגשנו עם הגדוד שלנו והמשכנו לקונטרה לאזור "הבוסטר". שם עלו עלינו כמויות של טנקים סורים מעמק הבכא. השמדנו בין 100-110 טנקים של הצבא הסורי. מפקד הגדוד, טוביה תורן, נהרג בקרב זה. כשבועיים לקרב בעמק הבכא ועוד קרבות נוספים הורידו את כל החטיבה לסיני ושם המשכנו להילחם ובלמנו את הארמייה השלישית של הצבא המצרי.

בדצמבר הטיסו אותי מפאיד שבמצרים לחתונתי לשלושה ימים. שמחתי בחתונתי אך אבן כבדה הייתה על ליבי. הרגשתי את החיסרון של חברי הטוב גיל טל.

הזוית האישית

סבא יצחק: החוויה להיות עם נכדתי במסגרת התכנית ריגשה אותי.