מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, גבי צברי, נולד בשנת 1953, בתל אביב. סבא מספר על מלחמת יום הכיפורים שלו:

התפקיד של סבא שלי, גבי צברי, כשהיה חייל בשרות חובה, היה אספקת חימוש לגדוד מילואים של חיל השריון. כשפרצה המלחמה, בקשו ממנו להביא תחמושת ממחסני האספקה בבסיס פלוגות. ציוותו לו שש משאיות מילואים שהגיעו ביום השני של המלחמה, יום ראשון. הם העמיסו את התחמושת ונסעו לאזור הקרבות בסיני. הם הגיעו לשם ברביעי בערב, חלקו לגדודים את החימוש, העמיסו את הפגזים והמשיכו במלחמה. כעבור יום הבינו שחסרה להם תחמושת, לקראת שישי שבת הגיעו שיירות משאיות נוספות עם תחמושת, שהיו מגיעות מרפידים עד לצומת טסה. ויצא לסבי להצטייד מהן על שלוש ארבע משאיות של תחמושת טנקים.

סבי מילא את התחמושת למשאיות שלהם. באותו זמן באזור יום ראשון התחילה הפריצה של המצרים מצומת טסה עד לתעלה, ולקראת יום שני התחילו לנוע בדרך טרטור לכיוון התעלה על מנת לספק את החימוש. כפי שאתם זוכרים היו עם סבא שלי 6 משאיות. הצבא הוסיף עוד 2 משאיות, אחת עם מים ושניה עם אוכל כדי שיחבור עם הגדוד שנמצא למטה בציר טרטור. בנסיעה, בדרך לתעלה היו טנקים, משאיות ונגמשים של המצרים שנפגעו מהמלחמה.

כשהיו בדרך באור היום, חשופים, פתאום הגיעו מטוסים מצרים והתחילו להפגיז את שיירת המשאיות וגם את הנגמשים והטנקים של הגדוד. נוסף לכל, חלק נכבד מגשר הגלילים הופצץ גם הוא. המטוסים המצרים הפציצו את כל המרחב, ולא רק את השיירה.

חלק מהמשאיות והנהגים שהיו על הכביש היו בעצם אזרחים מתנדבים, שבאו לעזור במלחמה והגיעו עם המשאיות שלהם. הם קבלו פקודה לחזור לטסה למפקדה שלהם בשעות הערב. הנהגים מאוד פחדו מהפיצוצים ומההפגזות הם נפגשו ליד גדוד של תותחנים שהפגיזו את המצרים והיו מאוד קרובים לתותחים האלה וכל הזמן היה רעש ופיצוצים.

הם הגיעו למפקדה בשעות הערב אך לא יכלו להמשיך מכיוון שהיה חושך וציר טרטור לא היה מוגן. הם קיבלו הנחיה ללכת לישון אבל אי אפשר היה לישון כי התותחנים היו קרובים אליהם, וכל שתי דקות התרחש פיצוץ. בנוסף, 3 מהנהגים האזרחים אמרו: אנחנו לא ממשיכים, המלחמה לא בשבילנו, טעינו, וממש ברחו משם בלי המשאיות שלהם כיוון שהן היו עמוסות בתחמושת. הבוקר הגיע והתחילו להפגיז את גדוד התותחנים מטוסים מצריים. שני תותחים עלו באש ומשאית אחת. מיד קבלו אישור להתחיל לנוע וסבא שלי נהג, והתחילו לנסוע במשך כמה שעות. בסוף הגיעו לתעלה ונכנסו בכל מיני דרכים, ולהיכנס ולסייע לכל מי שהיה צריך כגון תחמושת, דלק, אוכל, מים וציוד נוסף. בהמשך הלילה הייתה הצליחה הגדולה של התעלה שלימים אח"כ הובילה לניצחון במלחמה.

הזוית האישית

ראם: הייתה חוויה מאוד מרגשת ומפתיעה ולא חשבתי שסבא שלי היה מעורב במלחמה. אני רוצה לאחל לסבי כל הכבוד שהוא שמר על המדינה שלנו ואני מרגיש מאוד גאה שסבא שלי הגן על מדינת ישראל. סבא גבריאל: ראם הפתיע אותי, פעם ראשונה שמבקשים ממני התייחסות אישית למה שקרה במלחמה. ומאוד נהניתי מלספר לנכד את מה שעבר עליי.